הנקה מוצלחת בימים הראשונים

מניעת בעיות בהנקה קרוב ללידה ובימים הראשונים

הניקי סמוך ככל האפשר למועד הלידה, רצוי כבר בחדר הלידה.

מחקרים מראים כי הנקה בחדר הלידה או בשעות הסמוכות לה, תורמת מאד להצלחת ההנקה בהמשך. בלידה רגילה או בניתוח קיסרי תינוקך ערני ביותר קרוב ככל האפשר ללידה וגם רפלקס היניקה מתעורר אצלו במהלך השעה הראשונה לאחר הלידה. בקשי שיניחו את תינוקך עליך ככל האפשר, גם לאחר ניתוח קיסרי, והמתיני שתינוקך יראה סימנים של עירנות וכך הוא מראה לך שהוא מוכן לניסוי ההנקה הראשון. הוא יחפש את הפטמה ואז יפתח פה גדול. זה הזמן להצמידו אל השד. השעתיים הראשונות אחרי הלידה הן השעות בהן שניכם עדיין שטופים בהתרגשות של הלידה ולכן אתם עירניים ומוכנים יותר לניסיונות הנקה שחדשים לשניכם. במקרה של לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי וקרוב ללידה, רוב הסיכוי כי שיכוך הכאבים יהיה עדיין מאוד יעיל, וחשוב לנצל את הזמן הזה להנקות הראשונות. לאחר שהתינוק ינק מספר פעמים, בהרבה מיקרים הוא יישן מספר שעות רב, להתאושש מחווית הלידה. במקרה של לידה קשה, לעיתים התינוק זקוק לזמן התאוששות אחריה, במקרה כזה התמצאותו איתך במגע עור לעור, תעזור לו עד ההנקה. במשך שתי היממות הראשונות לחיים, תינוקך עשוי להיות ישנוני בחלק מהזמן או עירני, מגלה עניין בהנקה ומגיב למגע. אם תיהי בקרבתו, תוכלי לנצל את זמן הערות שלו לנסיונות הנקה ראשונים ואת זמן השינה שלו, למנוחה משותפת במגע עור בעור. בנוסף לכך, קרבתך מעלה את הסיכוי שהוא יהיה יותר ערני ומעוניין בהנקה. ביממה הראשונה צפויות פחות ארוחות מביממות שלאחריה.

נצלי את הימים הראשונים ללמידת ההנקה.

חפשי עזרה להנקות הראשונות. בחדר הלידה או חדר הניתוח, בקשי את עזרת המיילדת במגע עור בעור, זיהוי מוכנות התינוק לינוק ולהצמדת התינוק אל השד בפעם הראשונה. אם מסיבה כלשהי (התינוק הופרד ממך או מכל סיבה אחרת) ההנקה לא צלחה מיד לאחר הלידה, היעזרי במדריכות הנקה ו/או באחיות שעברו הכשרה מתאימה במחלקת היולדות. זה בסדר גמור לבקש מספר פעמים עזרה בהצמדת התינוק לשד, מדובר בטכניקה שלפעמים לוקח זמן לרכוש. ההתחברויות הראשונות מלמדות את התינוק ואותך את טכניקת ההנקה וחשובות להצלחת הנקה בהמשך. דעי כי בכל בית חולים יש יועצת הנקה מוסמכת מיומנת. חפשי אותה. עם זאת, לרב הצוות יש נסיון בטכניקת החיבור עצמה. גם אם בהתחלה זה נראה מהיר או פתאומי, ברגע שאת תלמדי לתזמן נכון את תחילת ההנקה, הדבר יראה טבעי ונוח בעינייך.

תדירות הנקה.

זה דבר טוב אם התינוק שלך רוצה לאכול "כל הזמן". ככל שתינוקך יינק יותר בימים הראשונים (כלומר: יותר מ -8 פעמים ב -24 שעות) כך גדול הסיכוי כי הוא לא יאבד אחוזים מוגזמים במשקל, דבר שיפחית את הסיכוי לפתח צהבת ילודים ואת תגדילי את הסיכוי שתיהיה לך אספקת חלב בשפע בהמשך הדרך. אל תהססי להניק את תינוקך בכל פעם שהוא נראה מעוניין גם אם הוא רק סיים הנקה. ההנקות עשויות להיות ממושכות מאד אך גם קצרות מאד-מספר דקות, גירוי השד מועיל לביסוס ההנקה והעלאת תפוקת החלב. בנוסף, ההנקה והמגע בין האם לתינוק גורמים לייצור הורמונים- אצל האם אלו מועילים להנקה ולכיווץ הרחם, ואצל התינוק אלו עוזרים לו לבסס בטחון בעולם החדש. זכרי, עד לפני מספר שעות התינוק היה מוגן בתוכך ומחובר אליך בחבל הטבור. הנקה מעניקה לו קרבה הדומה ככל הניתן למצב זה.

מגע עור בעור.

הניחי את התינוק על השד ו/או עור לעור אליך כמה שיותר. מגע התינוק עליך ויצירת גירוי לשד יסיעו להצלחת הנקה בכך שיתרמו להפרשת ההורמונים הנחוצים ליצירת חלב והבשלת רקמת השד. תוכלי לנצל את זמן ההיקשרות במגע עור בעור למנוחה שאת זקוקה לה אחרי הלידה. בנוסף, מגע עור בעור, מסמן לתינוק כי האימא שלו נמצאת בקרבתו, ומגדיל את הסיכוי לרצונו לינוק.

בקשי ביות .(Rooming In)

שהייה באותו חדר יחד עם תינוקך, קרוב ככל האפשר ללידה, מגדילה את הסיכוי להתחלה מוצלחת של ההנקה. כשתינוקך לצדך תוכלי להיניק אותו "לפי דרישה" ולא לפי השעון. תוכלי להיענות לסימני הרעב המוקדמים (ראי בהמשך) ותינוקך לא יאלץ להגיע לבכי בשל הרעב. הנקת תינוק רגוע קלה ונעימה יותר גם לאימא וגם לתינוק. מומלץ כי תנצלי את הימים הראשונים הללו במחיצת תינוקך ללימודו ולזיהוי צרכיו ורצונותיו.

פרידה מהתינוק.

אם תינוקך מאושפז, נסי לשהות עימו כמה שניתן, במקביל ידעי את הצוות המקצועי שאת מעוניינת להניק ובקשי לדבר עם אחראית ההנקה של היחידה להבנה כיצד ניתן לשלב את ההנקה בטיפול הרפואי. לרוב ישנם חדרי/תאי הנקה בסמיכות לתינוקיה. בקשי לספק חלב אם שאוב כמקור המזון החלופי ובקשי הדרכה כיצד ניתן להביא חלב. אם מסיבה רפואית תינוקך אינו יכול לינוק ישירות מהשד ביממה הראשונה או בימים הראשונים יש לגרות את יצירת החלב בדרך מלאכותית, ע"י שאיבה בתדירות של כל 2-3 שעות, כולל במהלך הלילה.

טיפול בפטמות. 

שטפי את החזה מדי יום לאחר הלידה. אם יש רגישות בפטמות מומלצת שטיפה פעם ביום עם סבון, אך לא יותר. הסבון מייבש את העור ומוריד את חומרי הסיכה שהגוף מפריש באופן טבעי. מריחי לנולין בשילוב מספר טיפות חלב או מי נענע על הפטמות לאחר כל הנקה, בתדירות גבוהה. שיטה זאת נמצאה כיעילה כדרך מניעה להיווצרות פצעים. הקפידי להחליף פדים כאשר הם ספוגים או מדי הנקה ומרחי עליהם לנולין או שמן מאכל אורגני (דוגמת שמן קוקוס) למנוע את ההדבקות של השד לפד. אין צורך לשטוף את הפטמות טרם ההנקה. במקרה שאת מרגישה שיש רגישות רבה מאוד בשד הנמשכת מעבר לדקות הראשונות של ההנקה או במקרה שמתחילים להיווצר פצעים, פני ליועצת הנקה.

מלאות בשדיים. 

מיד לאחר הלידה, יהיה לך חלב מיוחד הנקרא קולסטרום להניק את ילדך. הקולסטרום יזין את ילדך במקביל לתהליך של מעבר ליצירת חלב בשל. כחלק מתהליך זה, השדיים מתמלאים בנוזלים ואת תחושי שהם מלאים וחמים. זהו השלב שבו השד מתמלא בנוזלים לקראת ייצור החלב הבשל. שלב זה של מלאות השד, יגיע בין יום 2-4 לאחר הלידה. והעיתוי תלוי במספר ההריון, במצבך הבריאותי ותנאי הלידה. גם לכמות הנוזלים שקבלת בעירוי בזמן הלידה, יש השפעה על מלאות שדייך. המלאות הזאת הינה פיזיולוגית ואין צורך לפחד שהנקות יגרמו להחרפה שלה. להיפך, ככל שתיניקי בימים הראשונים, החלב שלך יתייצב מהר יותר ותחושת המלאות תעבור. אם את לא יכולה להניק והשד מרגיש מלא, אל תהססי לרוקן את השד, ידנית או בעזרת משאבה, וכמובן הציעי לתינוק לינוק כדי לעזור לך לרוקן את השד. הצטברות נוזלים בשד, עלולה לגרום לגודש ואף לדלקת בשד. ישנה חשיבות גדולה לריקון השד בתדירות גבוהה.

אל תפחדי להחריף את המלאות על ידי גירוי ליצירת החלב, להיפך, ככל שהשד מייצר יותר חלב, המלאות תעבור מהר יותר. ריקון השד יכול לעזור לתינוק להיאחז טוב יותר בשד ולמנוע פצעים. ריקון אזור העטרה טרם היניקה, כך שהוא רך ויותר גמיש, יעזור לתינוקך לינוק טוב יותר. להנקה מרובה, החל מרגע הלידה, משמעות גדולה ביצירת שפע החלב להמשך ההנקה. ככל שתיניקי יותר בימים הראשונים, גופך ייצר יותר חלב בהמשך.

במקרה ואחד מהסימנים הבאים אינו מתמלא, חשוב שתחפשי עזרה באופן מיידי:

• תדירות. נראה שהתינוק שלך יונק "כל הזמן", כאשר ההנקה אינה מרגיעה אותו.
• לפני הנקה. לא הרגשת בהתמלאות שדייך עד היום החמישי לאחר הלידה.
• לאחר הנקה. השד גדוש, מלא וכואב ואינו מתרכך לאחר ההנקה. פטמותייך כואבות לכל אורך ההנקה.
• שתן. לתינוקך פחות מ - 6 חיתולים רטובים משתן ביממה ויש ריח של שתן מהחיתול.
• יציאות. תינוקך עדיין מפריש מיקוניום (הצואה הראשונה – שחורה ודביקה) לאחר שמלאו לו 5 ימים. לתינוקך פחות מ - 3 יציאות ביממה לאחר שמלאו לו  4 ימים.
• מראה התינוק. תינוקך לא שקט רוב שעות היום או שהוא אפטי ולא מגיב לגירויים. הפה שלו יבש, העור שלו נראה יבש ושקוע. כלל המראה שלו ירוד והוא לא חזר למשקל הלידה שלו בגיל שבועיים.

הנקה בחודשים הראשונים

הנקה מלאה.

על פי המלצות משרד הבריאות, הזיני את תינוקך בחלב אם בלבד. תינוק בריא שניזון מהנקה מלאה לפי דרישה, אינו זקוק לתוספות של מזונות אחרים, כולל מים, עד לגיל ששה חודשים. גם בימים חמים או בבית מחומם, אין צורך בתוספת שתייה או מים לתינוק היונק. חשוב שתניקי לפי דרישה כך שהתינוק יוכל להרוות את צימאונו גם במקרה שהוא כבר שבע. הקפידי את עצמך על שתייה מרובה, כך שהשתן שלך אינו כהה. גם השתן של התינוק, צריך להיות שקוף וללא ריח. מתן של תוספות, אפילו מים, יכול להזיק לבריאותו.

חזרה לעבודה.

אם יהיה עלייך לחזור לעבודה/ללימודים ולהיפרד מתינוקך למספר שעות ביום, בררי כיצד תוכלי להמשיך ולתת לילדך את חלבך בעזרת שאיבה. שאיבת חלב אם הינה האפשרות המומלצת. שאיבת חלב הינה פעולה שלעיתים דורשת אימון ולכן מומלץ להתחיל לשאוב כ2-3 שבועות לפני החזרה לעבודה (שאיבה תוך כדי הנקה מלאה היא לא קלה והכמויות עשויות להיות מוגבלות, עם החזרה לעבודה, כאשר השאיבה תבוא במקום הנקות, הנפחים שתצליחי לשאוב יהיו לרוב גבוהים משמעותית). באזור גיל חצי שנה, כאשר התינוק יראה סימני בשלות לאכילה (יציבות בהחזקת ראש, התעניינות במזון שאחרים אוכלים והבאת מזון לפה כאשר ניתן לו ביד) תוכלי להוסיף בהדרגה, ע"פ הנחיות משרד הבריאות, מזונות שונים לתפריטו של תינוקך