מידע על הבדיקות

מעבדות MyMilk הינו מרכז ייעודי המתמחה בדיאגנוסטיקה בחלב אם. חברת MyMilk מפתחת שיטות ייעודיות לאנליזה של חלב אם במעבדה, פרה אנליטיקה הנדרשת לאיסוף ושימור דגימת החלב, וערכי ייחוס לקביעת הנורמה. הבדיקות במעבדת MyMilk פותחו ע"י יחידת המחקר והפיתוח של MyMilk ומבוססות ברובן על טכנולוגיות הפרדת חומרים בכמוטוגרפיה, שיטות כימיות, אימונולוגיות ובקטריולוגיה. הבדיקות אינן נחשבות לבדיקות אבחנתיות ואינן מוסמכות לאבחן או לשלול קיומם של מצבים רפואיים.

בדיקת MyMilk לדלקת שד

*להסבר על אבחנה וטיפול בדלקות שד יש לעיין במסמך מסטיטיס - דלקת שד מידע לרופא (מבוסס על ABM 2014( המצורף בדפי המידע

רקע. דלקת שד היא מצב שכיח (המתפתח אצל כ 10-30% מהנשים המניקות) בתקופת ההנקה, ובעיקר בששת השבועות הראשונים לאחר הלידה. ההגדרה הקלינית המקובלת של מסטיטיס היא אזור רגיש, נפוח וחם למגע בשד, המלווה בעליית חום הגוף מעל ל- C°38.5 בשילוב עם צמרמורות ותחושה דמויית שפעת. דלקות שד יכולות להתקיים גם ללא סימפטומים סיסטמיים ולהתבטא באופן מקומי בלבד (רגישות, נפיחות ואודם מקומי), ולעתים בכאבים עמוקים בשד ועשוי להתבטא בירידה בייצור החלב. דלקת של השד יכולה להופיע על רקע גורם זיהומי (infection) או ללא מקור זיהומי (inflammation). חסימה מקומית בזרימת החלב, היכולה להיגרם על ידי גודש או חסימת צינורית חלב יכולה לגרום לתסמינים של דלקת שד ללא המצאות זיהום חיידקי. זיהום פטרייתי הנגרם מקנדידה מאופיין בכאב שורף בפיטמה וכאב מקרין לעומק החזה. הפטמות והשדיים עשויים להיראות תקינים ללא ממצאים חיצוניים.בדיקות תרבית לחלב אם הן חלק מההליך ההבחנתי של דלקות שד במרכזים קליניים מפותחים בעולם. לפי הנחיות ABM 2014 ממומלץ לבצע בדיקת תרבית חלב אם ורגישות הפתוגן לאנטיביוטיקה כאשר:*אין תגובה לאנטיביוטיקה לאחר 2 ימי טיפול, *מקרים בהם דלקת השד חוזרת, *דלקת בשד שנרכשה בביה"ח (בשל חשש לחיידקים עמידים MRSA/ORSA), *מקרים בהם האישה אלרגית לטיפול הבחירה באנטיביוטיקה או *במקרים קשים או לא שגרתיים. בנוסף, מחקרים מעודכנים ופרוטוקולים קליניים במדינות מפותחות ממליצים על תרבית חלב אם גם במקרים בהם יש תלונה של *כאב כרוני עמוק בשד ו/או *חשד לזיהום פטרייתי. לפי מחקרים ומסמכי WHO יש יתרון לאבחנה מבדלת ע"י שילוב עם ספירת תאי דם לבנים כמדד דלקת. מחקרים מראים התאמה בין עוצמת הסימפטומים וספירה גבוהה של חיידקים או נוכחות חיידק פתוגני.

על הבדיקה. בדיקת MyMilk לאבחון דלקת שד. בדיקה לדלקת שד באמצעות דגימת חלב אם הנותנת מידע ייחודי על גורם הדלקת ואפשרויות הטיפול להכוונת הטיפול המתאים. טיפול מוקדם, מתאים ויעיל יכול לתרום למניעת כאבים וסיבוכים מיותרים לאם ולתינוק. הבדיקה כוללת זיהוי הפתוגן - חיידק / פטריתי, כימות מספר המושבות, קביעת עמידות החיידק לאנטיביוטיקה והערכת כמות לויקוציטים )תאי דם לבנים(. ספירת כמות התאים הלבנים, פיתוח ייחודי של MyMilk, מסייע לאבחון נוכחות דלקת. ספירת כמות החיידקים מסייעת לאבחנה מבדלת בין מצב של דלקת שד על רקע זיהומי למצב שאינו נגרם מזיהום. במקרה והוזמנה בדיקה לזיהוי קנדידה בלבד לא תיבדק צמיחה של בקטריות, ולא תיבדק רגישות לאנטיביוטיקה.

*מתן דוגמת חלב תחת טיפול אנטיביוטי או אנטי-פטרייתי עשוי לפגום באמינות התוצאות. מומלץ לבצע את הבדיקה לפני התחלת טיפול תרופתי. במקרה של חוסר תגובתיות לאנטיביוטיקה ניתן לבצע את הבדיקה גם תחת הטיפול.

בדיקה זו אינה מחליפה התייעצות עם גורם רפואי מוסמך ובדיקת סממנים קליניים.

למי הבדיקה מיועדת? הבדיקה מיועדת לנשים עם כאב בשד, בעיקר באחד מהמקרים הבאים: רקע של דלקות חוזרות, ללא תגובתיות לטיפול (לאחר 2 ימים) , חשד לMRSA/ORSA , מקרה קשה או לא שיגרתי, במקרים של אלרגיה לטיפול הבחירה, או במקרה של כאב עמוק או כל כאב אחר אשר נשללה האפשרות של ניהול הנקה לא תקין או אחיזה לא נכונה של התינוק.

בדיקת היגיינה של חלב אם שאוב

רקע. חלב האם שאינו עובר ישירות מהשד לפה התינוק (כמו במקרה של שאיבה) עלול להזדהם במיקרואורגניזמים (חיידקים ופטריות) מ'הסביבה' (ידיים, משטחים, מגבות, מברשות ניקוי, חלקי משאבה כלי איכסון ועוד). לחלב אם רכיבים פעילים המונעים שגשוג של פטריות וחיידקים אך יכולת זו גם היא מוגבלת. במקרה של חשיפה גבוהה לחיידקים סביבתיים, איכות החלב ורכיבים בו נפגעים על ידי תהליך תסיסה והחמצה וזמן חיי המדף של החלב השאוב קצר יותר. מחקרים מראים כי נשים ממלאות בפחות הקפדה את הנהלים לשאיבת חלב בביתן, ומדווחות על נהלי ניקיון שונים. ככל שרמת הזיהום החיצוני גבוהה יותר בשלב ההתחלתי, זמן חיי המדף של החלב יתקצר. שמירה על כללי היגיינה טובים בעת השאיבה והטיפול במשאבה יכולים למנוע את המעבר של זיהומים סביבתיים (חיידקים ופטריות (אל חלב האם. צמצום זיהומים מיקרואורגניזמים זרים שמקורם מהסביבה מאפשר שמירה על "טריות" חלב האם- שמירה על הרכיבים התזונתיים והביו-אקטיבים הייחודיים של חלב אם לאורך זמן גם לאחר מספר ימי אחסון, והארכת "חיי המדף" של החלב המאוכסן.

על הבדיקה. מטרת הבדיקה לעזור לאם להעריך,לבקר ולשפר מיומנות ההיגיינה והסניטריה שלתהליך הפקה ואחסון של חלב אם שאוב בביתה. בדיקת MyMilk להייגנה של חלב אם שאוב מבוססת על תרבית חלב אם למיקרואורגניזמים סביבתיים (חידקים ועובש). תוצאות המעבדה משוכללות לפי אלגוריתם ייחודי ומידרג שפותח ע"י יחידת המחקר והפיתוח של חברת MyMilk (דירוג הנע מ - 1הדירוג הטוב ביותר, עד- 4 הדירוג הנמוך ביותר). המידרג נקבע בהתאמה לסטנדרטים לאבטחת איכות הנהוגים בבנקים לחלב אם במדינות מפותחות ולנהלים מקובלים ביחידות טיפול נמרץ בילוד בבתי חולים, אשר נועדו להבטיח חלב אם מיטבי. *הבדיקה אינה בודקת חיידקים פרוביוטיים החשובים להתפתחות התינוק ואינה בודקת נוכחות פתוגנים מחוללי מחלה (חיידקים, וריאליים או אחרים) בחלב האם. בשום מקרה אין תוצאות הבדיקה יכולות להעיד על בטיחות החלב להאכלה.

למי הבדיקה מיועדת? הבדיקה מיועדת לאימהות אשר שואבות חלב אם בצורה קבועה בביתן ומאכסנות חלב אם לשימוש מאוחר עבור תינוקן.

תבחיןMyMilk לכניסת חלב

רקע. מעבר לשלב II בייצור חלב אם ("כניסת חלב"), ייצור מקומי בכמויות גדולות של חלב אם, מתרחש במהלך 3 הימים הראשונים לאחר לידה. בשלב זה יש מעבר מייצור של כ100 מ"ל ליממה לכ500מ"ל ביממה בממוצע ביום הרביעי. עיכוב במעבר לשלב II בייצור החלב מוגדר כאשר ייצור החלב המוגבר מתעכב מעבר ל72 שעות והשכיחות לעיכוב זה נעה בין 11-40%, כאשר לידה ראשונה מהווה גורם סיכון עיקרי. גורמי סיכון נוספים כוללים ניתוח קיסרי, צירי לחץ ממושכים, לידת פג, מתח, גיל האם ומצב בריאותה (למשל סוכרת או השמנה), היסטוריה של ניתוח בשד, ניהול הנקה לא תקין, יניקה לא יעילה בתינוק (למשל על רקע לשון קשורה), כאבים בפיטמה ובמיקרים נדירים בעיות פיזיולוגיות ברקמת השד. עיכוב בכניסת החלב מהווה גורם סיכון לייצור חלב לא מספק בהמשך, עליה בסיכון לאבדן משקל מוגבר אצל התינוק, ובעיות הנקה לטווח ארוך.

על הבדיקה. תבחין לכניסת חלב מהווה בדיקת סקר בלבד ואינו נותן תוצאה אבחנתית. מטרת הבדיקה לאתר בשלב מוקדם מקרים של עיכוב בכניסת החלב שבהם יש צורך בהתערבות יועצת הנקה. התערבות מוקדמת משפרת את הסיכויים להצלחת הנקה לזמן ארוך. תבחין לכניסת חלב בודק ביום חמש לאחר לידה מדד ביוכימי (נתרן) בחלב האם המעיד על בשלות רקמת השד ומעבר מקולוסטרום לשלב II בייצור חלב (מקדים בכ 24 שעות את ייצור מסיבי של חלב בוגר) ונמצא במחקרים אקדמים במתאם לתקינות הנקה, לעליה תקינה במשקל התינוק וסיכויי הנקה בלעדית לטווח ארוך. יש לבצע בדיקה זו ביום חמישי לאחר הלידה בלבד. נתרן בדגימת החלב אינו מושפע משעת הדגימה, ממשך ההנקה עצמה או תדירות ההנקות ודיגום חד פעמי הינו מייצג. הבדיקה פותחה ע"י יחידת המחקר והפיתוח של MyMilk ומבוססות על ISE Ion selective electrode.

מדד תקין נמצא במתאם לייצור שפע חלב בהמשך ולעליה בסיכויי הצלחת ההנקה והנקה בלעדית, בגיל חודש ולטווח ארוך, ללא צורך בהתערבות. מדד גבוה מעיד על עיכוב בכניסת החלב ונמצא בסיכון לקשיי הנקה ובסיכוי מופחת להנקה בלעדית לטווח ארוך אלא אם התבצע זיהוי מוקדם והתערבות לפי הצורך. נשים עם בעיות הנקה מראות ערכי מדד גבוהים יותר. ככל שהערך גבוה יותר השד בשל פחות. רמות נתרן גבוהות למשך זמן ממושך נמצאו במתאם עם עליה בסיכון לקשיים בהנקה. מחקרים מראים כי מחצית מהנשים אשר הראו רמות נתרן גבוהות בחלב ונעזרו כראוי ביועצת הנקה בשבוע הראשון, הציגו הנקה מוצלחת כחודש לאחר הלידה. ככל שרמות הנתרן נשארות גבוהות לטווח ממושך יותר, כך קטנים סיכויי ההצלחה. הנקה בתדירות גבוהה מובילה לירידה ברמת הנתרן וכניסת חלב. רמות נתרן גבוהות הינן הפיכות וניתנות לשיפור ע"י הגברה הנקה או ריקון שד יעיל בשאיבה.

למי הבדיקה מיועדת? הבדיקה מיועדת לנשים ביממה החמישית לאחר הלידה הנכללות בקבוצת הסיכון לעיכוב שלב II ביצירת החלב, כגון, לידה ראשונה, לידה קשה (איבוד דם מוגבר, לידה קיסרית, צירי לידה ממושכים), לידה לפני המועד, רקע השמנה וסוכרת באם, שילוב תמ"ל, ניהול הנקה לא תקין או בעיות יניקה בתינוק (לשון קשורה), או מתח נפשי מוגבר של האם לאחר הלידה. מתן דגימת חלב החורגת מהיום המומלץ לביצוע הבדיקה עשוי להשפיע על מהימנות הפרשנות.

בדיקת MyMilk לויטמין B12

רקע. ויטמין B12 נדרש ליצירת תאי דם אדומים ובעל תפקיד בייצור מעטפת העצב (מיאלין) ובעל חשיבות קריטית בתפקוד מערכת העצבים. מאגרי ויטמין B12 בכבד היילוד מספקים למספר שבועות, ולאחר מכן תינוקות צריכים לקבל ויטמין זה מהתזונה, כלומר, מחלב האם. רמות לא מתאימות בחלב מובילות לדילדול מאגרים בתינוק. חסרים קיצוניים וסימפטומים קליניים נחשפים רק במחצית השניה של השנה הראשונה של התינוק (9-12 חודשים) למרות שמתפתחים לאורך החודשים הראשונים לחייו. סימפטומים קליניים כוללים רגרסיה התפתחותית, עיכוב גדילה (אורך, משקל, והיקף ראש), ובעיות התפתחותיות נוירולוגיות נוספות (במוח, בשריר ובהתנהגות). זיהוי וטיפול משפר את הסימפטומים אך בחלק מהמקרים יש השלכות נוירולוגיות ארוכות טווח. חסרים קלינים של ויטמין B12 בתינוקות יונקים הם נדירים מאד, אולם מקרים דווחו גם במדינות מפותחות כגון צרפת, קנדה, שוויץ, אוסטריה, ארה"ב וישראל. חסרים תת קלינים וריקון מאגרים נפוצים כאשר צריכת מזונות מן החי נמוכים. WHO איתר תינוקות ונשים בהריון והנקה כקבוצת סיכון לחסר בויטמין זה. חסרים קיצונים באם, הנובעים מצמחונות או טבעונות או אנמיה לא מאובחנת, הינם גורם סיכון ידוע להתפתחות חסרים ביונק. תקופת הינקות נחשבת כתקופה פגיעה לחסרים בויטמין B12. תינוקות יונקים בסיכון לחסר בויטמין B12 אפילו אם האם לא מראה סימפטומים של חוסר בויטמין. סטטוס האם לפני ובמהלך ההריון והנקה מקושר למצב המאגרים בתינוק בלידה. . ויטמין B12 בחלב אם מקושר יותר לצריכה הנוכחית ע"י האם מאשר למאגרי הויטמין בגופה. מחקרים מראים כי חסרים קלינים ביונק יכולים להגרם מרמות נמוכות בחלב האם, גם כאשר לאם רמות תקינות של הויטמין בדם. כאשר צריכת האם או המאגרים בגופה נמוכים, ויטמין B12 עשוי להיות מופרש בחלב האם ברמות נמוכות אשר עלולות להוביל לדילדול מאגרים בתינוק. ריקון מאגרי התינוק מתרחש הרבה לפני הופעת סימפטומים, סטטוס זה מוגדר כחוסר תת קליני. ההשלכות הבריאותיות של חסרים תת קלינים אינם ברורים אך מוכרים ע"י אירגוני הבריאות בעולם.

האקדמיה האמריקאית לרפואה והאגודה האמריקאית לתזונה ממליצים כי תינוקות לאמהות צימחוניות יתוספו בויטמין מהלידה. הסיכון לא מוגבל לצמחוניות ויש לשקול תוספים לאם ולתינוק במקרים מסויימים. עישון עלול להפריע למטאבוליזם של ויטמין B12.

ויטמין B12 מסווג כמיקרונוטריאנט (רכיב הנמצא בכמויות קטנות) בעל עדיפות ראשונה לנשים מניקות. בקטגוריה זו נכללים מספר מצומצם של רכיבים אשר רמות נמוכות שלהם בתזונת האם המניקה עלולות להוביל לחסרים ביונק, ואשר ניתנות לשיפור בחלב ע"י שיפור תזונתי אצל האם. רמה בלתי מספקת של ויטמין B12 בחלב אם עלולה להוביל לניצול מוגבר של מאגרי ויטמין זה בגופו של התינוק, והשפעה שאינה מיטבית על בריאות והתפתחות היונק.

נשים אשר תזונתן נעדרת או חסרה במזונות מן החי נמצאות בסיכון לפתח רמות נמוכות באופן יחסי של ויטמין B12 בגופן ובחלב שלהן. סיכון למצב תת-מיטבי בויטמין B12 אינו מוגבל לצמחוניים או טבעוניים, וכולל גם נשים אשר תפריטן היומי דל במוצרים מן החי. רמות ויטמין B12 בחלב אם מושפעות יותר מהרגלי התזונה הנוכחיים של המניקה מאשר המאגרים בגופה. מיעוט ויטמין B12 בחלב האם יכול להופיע זמן רב לפני שניתן לזהות חסרים בבדיקת דם אצל האם.

ברוב המקרים מדובר בחסרים שאינם חמורים ולא מהווים סכנה מיידית לתינוק. למעט במקרי קיצון לאם המניקה בלעדית תינוק בן פחות מחצי שנה עדיף להגביר את צריכת הויטמין שלה ולהניק מאשר לתת תוסף ויטמינים ו/או מזון ממקור אחר ישירות לתינוק.

על הבדיקה. בדיקת B12 בחלב אם אינה אבחנתית ואינה מוסמכת לאבחן חסרים אצל האם או התינוק. מטרת הבדיקה איתור מקרים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח חסרים בויטמין. בדיקת MyMilk לויטמין B12 מבוססת על שיטת ECLIA electrochemiluminescence immunoassay)) ומאפשרת מדידה מדויקת של ויטמין B12 בחלב אם. רמות גבוהות במיוחד של חלבון קושר haptocorrin עשויות לפגוע במהימנות הבדיקה. היות ורמות החלבון הקושר בחלב אם עולות עם גיל התינוק, מומלץ לבצע בדיקה זו עד 6 חודשים מהלידה. אם זאת, יש לקחת בחשבון, כי יתכן כי נשים מסויימות בעלות חלבון קושר ברמות גבוהות מאוד בהם הבדיקה אינה מהימינה ותעיד על רמות נמוכות מהמצב בפועל. אין להסתמך על ערכים אלו בלבד בקביעת חסר או טיפול. מטרת הבדיקה איתור מקרים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח חסרים לצורך בירור וקביעת הצורך בהמשך מעקב ובידוק רפואי של האם ו/או התינוק.

*מחקרים הראו כי בנשים בתזונה מאוזנת, רמות הויטמין בחלב בוגר יציבות יחסית החל מהשבוע השלישי לאחר הלידה. בנוסף, אין הבדל משמעותי ברמות ויטמין B12 בחלב אם בין שעות היממה, בין השדיים, או בין חלב קידמי או אחורי. יש להיצמד להנחיות המצורפות בקיט האיסוף. ריכוז הויטמין בחלב עולה מאד בתהליך גמילה מהנקה. ריכוז ויטמין B12 בחלב הינו גבוה יותר בשבועות הראשונים לאחר הלידה ואינו מייצג רמות בחלב בוגר.

למי הבדיקה מיועדת? בדיקת ויטמין B12 בחלב אם מיועדת לנשים מניקות באופן בלעדי אשר ממעיטות בצריכת מזונות מן החי. יש לבצע את הבדיקה החל מהשבוע הרביעי לאחר הלידה ועד 6 חודשים לאחר הלידה.

הסבר על התוצאות

תוצאות המעבדה מוצגות בחשבון האישי המאובטח של הלקוחה ומלוות בתצוגה אינפוגרפית ובהמלצות כלליות של יועצת הנקה ו/או תזונאית קלינית.

חברת מיימילק מפתחת את האלגוריתמיקה לאנליזה של תוצאות בדיקת חלב האם, קביעת ערכי הייחוס והתצוגה וההמלצות בהתבסס על נתונים ממוצעים בחלב אם המדווחים בספרות המדעית הגבוהה, נהלים בפרוטוקולים קלינים ובהנחיות גופים מקצועיים, ונתוני מאגר המידע בחברה. לא קיימים תקנים בינלאומיים לרמות רכיבים בחלב אם, וערכי הייחוס וההמלצות הנקבעים בחברה יכולים להתעדכן מעת לעת. הבדיקות אינן נחשבות לבדיקות אבחנתיות ואינן מוסמכות לאבחן או לשלול קיומם של מצבים רפואיים. אין להסתמך על ערכים אלו בלבד בקביעת חסר או טיפול.

תוצאה תקינה אינו מעידה על תקינות או בטיחות החלב לשימוש.

בשום מקרה אין בתוצאות הבדיקה הנחיה במישרין או בעקיפין להפסקת הנקה/שאיבה, או על הצורך במתן תחליפי מזון לתינוק. חלב אם הוא המזון המועדף לתינוק אלא אם ניתנה הנחיה אחרת מפורשת מגורם מטפל. . אין לשלב תחליפי חלב ללא התייעצות אישית עם גורם מטפל. מתן פורמולה שלא מצורך אמיתי, גם באופן זמני ונקודתי, עלולים לפגוע מאד ביכולת ייצור החלב, ואף לגרום לעתים לסיבוכיםאצל התינוק ולפגום בצורות שונות ובאופן בלתי הפיך בהנקה.

אין תוצאות הבדיקה יכולות להעיד על הכמות אותה התינוק יונק, יעילות ההנקה, ניהול הנקה תקין וכיוצא בזה ואינה מעידה בשום מקרה על בריאות התינוק.

בכל חשש לבריאות האם או התינוק, ליעילות הנקה, לכמות החלב, יש לפנות לגורם מטפל (יועצת הנקה מוסמכת או דיאטנית אחות או רופא). אין לעכב טיפול פרטני או התייעצות עם גורם מטפל בשל המתנה לתוצאות הבדיקה או לפרשנותה. פניה לגורם מוסמך הוא באחריות הלקוחה בלבד. אין להתחיל או להפסיק טיפול תרופתי או תוסף, באמצעים פרה רפואים או רפואיים, ללא הנחיית גורם מטפל אישי.

אי הצמדות להנחיות הדגימה עשוי לפגוע במהימנות התוצאות.

ההמלצות המצורפות לתוצאות.

ההמלצות נקבעו ע"י הצוות המקצועי-מדעי של חברת מיימילק בהקפדה רבה על דיוק המידע ואשר מתבססים על ממצאים המדווחים בספרות המדעית הגבוהה, סטנדרטים בבנקים לחלב אם, פרוטוקולים רשמיים המקובלים על גורמים מוסמכים בעולם, כתבי עמדה של רשויות בריאות לאומיים ובינלאומיים ועוד. אלה מתעדכנים מעת לעת ומיימילק תפעל על מנת לעדכן את המלצותיה בהתאם. ההמלצות מיועדות להזנה של תינוק בריא הנולד במועד. במקרה של הזנת פג, תינוק מאושפז או חולה, יש לפעול לפי ההוראות המומלצות על ידי גורם הבריאות.

המידע אינו מהווה "יעוץ רפואי" או תחליף לייעוץ כזה, כללי או פרטני, וכן אינם בגדר "אבחנה רפואית" ואינם מהווים תחליף לבדיקות רפואיות או יעוץ עם גורם מטפל, (רופא, אחות, יועצת הנקה מוסמכת, דיאטנית). פניה לגורם מטפל באחריות הלקוחה ולפי שיקול דעתה הבלעדי. התוצאות מלוות בהמלצות כלליות גנריות וייתכן שלא יתאימו לצרכים הפרטיים של כל הנשים ואו תינוקן.

בעבור רכיבים תזונתיים, המלצות סמי-אוטומטיות המבוססות על אלגוריתם אשר לוקח בחשבון את תוצאות המעבדה ואת תשובות האם לשאלון לגבי הרגלים. אספקת מידע שגוי או מוטעה עלולה לגרום להמלצות שגויות או בלתי מתאימות. ההמלצות התזונתיות נקבעו לפי המלצות משרד התזונה האמריקאי עבור אישה מניקה כשלושה חודשים, בבריאות תקינה, בטווח BMI נורמלי וייתכן שלא יתאימו לצרכי תזונה פרטניים של נשים מסויימות. אין לבצע שינוי תזונתי ואין לקחת תוספי תזונה מבלי לקבל ייעוץ פרטני עם דיאטנית או רופא.

MyMilk אינה יכולה להתחייב לשיפור או שינוי בהרכב החלב בתגובה להמלצות הניתנות. ההמלצות הן כלליות בלבד ומבוססות על ההנחה כי האם והתינוק בבריאות תקינה וללא רגישויות מיוחדות או מגבלות פיזיולוגיות שונות, וייתכן שלא יתאימו לצרכים הפרטיים של כל הנשים ואו תינוקן. אין להסתמך רק על ההמלצות הנ"ל ואין בהן כדי להעיד על כך שלא נדרשות פעולות נוספות שנועדו למנוע תחלואה או לשפר את מצב בריאות האם ו/או התינוק. כל שינוי בהרגלי תזונה ו/או בניהול ההנקה מומלץ לבצע בתמיכת גורם מוסמך (תזונאית, יועצת הנקה מוסמכת) באופן פרטני או בפיקוח רופא או גורם מוסמך. באם יש סתירה בין המלצות אלו לבין המלצות גורם מטפל ישיר של האם או של התינוק יש לדבוק בהמלצות הגורם המטפל בלבד.

תוצאות בדיקת הרכב תזונתי

בדיקת B12

הערכים המוצגים הם בעבור 100 מ"ל חלב אם.
בנוסף, התוצאה מוצגת כאחוז מרמה ממוצעת אצל אמהות לתינוקות בריאים. רמה ממוצעת מחושבת על פי ממוצעים בחלב אם של אמהות לתינוקות בריאים בהנקה מלאה בגיל 1-6 חודשים בגיל ארבעה חודשים במדינות מפותחות. הממוצעים הללו שימשו רשויות בינלאומיות שונות לקביעת המלצות תזונתיות לפעוטות. צריכת חלב יומית ממוצעת נחשבת 780 מ"ל.התוצאות מלוות באינפוגרפיקה בהתייחס לערכי ייחוס.
ירוק- הרכיב בדוגמת החלב נמצא ברמה גבוהה מהמוצע.
כתום- הרכיב בדוגמת החלב נמצא ברמה נמוכה מהמוצע.
ורוד- הרכיב בדוגמת החלב נמצא ברמה נמוכה באופן יחסי.

*אין להשוות בין המדדים בחלב הנבדק לבין אלו המדווחים בתרכובות מזון לתינוקות. יש לזכור כי לחלב האם יתרונות רבים ומובהקים בהשוואה לתרכובות מזון לתינוק ושספיגת ויטמין B12 מתרכובות מזון שונה מאד מספיגתו מחלב האם.
**בדיקת B12 בחלב אם אינה אבחנתית ואינה מוסמכת לאבחן חסרים אצל האם או התינוק. אין להסתמך על ערכים אלו בלבד בקביעת חסר או טיפול. מטרת הבדיקה איתור מקרים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח חסרים להמשך בירור בידוק ומעקב.

טיפול.
הטיפול המועדף הוא שיפור תזונת האם. אולם כשזה לא מספק, בעבור רכיבים שניתן לשפר את רמתם בחלב, יש להעדיף צריכת מזונות מעושרים או מתן תוספי תזונה לאם כדי לשפר את תזונת התינוק דרך חלב האם ואת סטטוס האם, מאשר לתת מזון משלים או תוספים כלשהם לתינוק.
במקרים של רמות נמוכות מומלץ להתייעץ עם תזונאית או גורם מטפל של האם או התינוק. בשום מקרה אין בתוצאות אלו הנחיה במישרין או בעקיפין להפסקת הנקה או מתן מזונות משלימים לתינוק. חלב אם הוא המזון המועדף לתינוק (אלא אם קיימת הנחיה מפורשת מגורם מטפל).

תוצאות בדיקה דלקת שד

תוצאות הבדיקה כוללות ספירת תאים לבנים ותוצאות תרבית (זיהוי המיקרואורגניזם, כימות מספר המושבות, ורגישות לאנטיביוטיקה). התוצאות כוללות בדיקה לזיהוי קנדידה.

חלב אם אינו נוזל סטרילי, ולכן יש חשיבות לשילוב תוצאות התרבית עם מדד לכימות תאי הדם הלבנים לאבחון דלקת.

ספירת חיידקים.

חלב אם אינו נוזל סטרילי, ולא נדיר כי בדוגמת חלב מתקבלת תרבית חיובית, לכן יש חשיבות דיאגנוסטית בכמות המושבות שאותרו בדגימת החלב, הזן שזוהה ושילוב התמונה הקלינית.

תרבית הומוגנית מעידה לרב על זן הפתוגן מחולל המחלה. כאשר ישנה ספירה גבוהה, גם בחיידק שנחשב כפלורה טבעית, בשילוב הממצאים הקליניים, הדבר יכול להעיד על זיהום.

    ספירת חיידקים מתחת ל1000 (Below 1000) לרב לא מעיד על דלקת חיידקית**

    ספירת חיידקים מעל 2000 (Above 2000) תיתכן דלקת חיידקית

    ספירת חיידקים מעל 10,000 (Above 10,000) סבירות גבוהה של דלקת חיידקית

**זנים מסויימים, כדוגמת S.Aureus, Corynebacterium יכולים להעיד על דלקת חיידקית בכמויות נמוכות יותר, מעל 300CFU/ml. כאשר יש סימנים קליניים התומכים בכך.

קנדידה.

זיהוי קנדידה מסוג c.albicans נחשב כפתוגני בכל ספירה.
תרבית הינה המדד המקובל לבדיקת קנדידה. עם זאת תוארו מיקרים בספרות המקצועית בהם היו סימפטומים שלכאורה מעידים על קנדידה אך ללא צמיחה בתרבית, ואין הסכמה מקצועית בנוגע למעורבות קנדידה באיטיולוגיה של מקרים אלו. התרבית נשמרת למשך שבועיים. במקרה ובזמן זה מתגלה בכל זאת צמיחה, נשלחת תוצאה מעודכנת.

טיפול.

*להסבר על אבחנה וטיפול בדלקות שד יש לעיין במסמך מסטיטיס-דלקת שד מידע לרופא (מבוסס על ABM 2014(
יש לפעול להוצאת חלב תכופה ויעילה מהשד הכואב. ריקון יעיל ותדיר של השד ימנע החמרת סמפטומים ויכול לזרז החלמה. יש לתדרך את הנשים להמשך הנקה, הנקה תכופה, ללא הגבלת משך ותדירות הנקה מהשד הכואב, וריקון יעיל גם אחרי הנקות.
דלקת בשד אינה מהווה סיבה להפסקת הנקה ואין עדות לנזק לתינוק בריא שנולד במועד כתוצאה מהנקה או שימוש בחלב בעת דלקת בשד. במקרה והאמא אינה יכולה להמשיך להניק, יש צורך בריקון השד (בשאיבה או סחיטה ידנית), משום שהפסקה פתאומית של הנקה מגדילה את הסיכוי להיווצרות אבצס.

לפי פרוטוקול ABM 2014, אם הסימפטומים של דלקת השד קלים ונמשכים פחות מיממה, ריקון חלב יעיל יכול להספיק. באם הסימפטומים אינם משתפרים תוך 12-24 שעות או שהדלקת חמורה יש לתת טיפול אנטיביוטי. במידה ויש תוצאות תרבית חלב אם יש להתייחס לתוצאות בבחירת האנטיביוטיקה.טיפול הבחירה במסטיטיס ללא תרבית הוא: צפורל (צפלקסין) או אוגמנטין. במקרה והמטופלת אלרגית לפנצילין וגם לצפלוספורינים, טיפול הבחירה הוא קלינדמיצין. מוקסיפן (אמוקסיצילין) לבד אינו מומלץ. משך הטיפול האנטיביוטי המומלץ הוא 10 - 14 יום, והפסקת הטיפול קודם לכן נקשר עם שכיחות גבוהה של הישנות הדלקת.טיפול באנטיביוטיקה מגדיל את הסיכון לזיהומים בקנדידה בשד ובנרתיק.
דלקת לא זיהומית לא תגיב לטיפול אנטיביוטי.

במקרה של זיהום פטרייתי טיפול אנטיביוטי אינו יעיל. יש מקום לשילוב טיפול אנטי פטרייתי, כנגד קנדידה כאשר תרבית חלב האם לקנדידה היא חיובית. טיפול הבחירה לאחר אישור מעבדתי לנוכחות הפטרייה הוא Fluconazole, למשך 10-14 יום, גם לאחר חלוף הסימפטומים. ניתן להניק במקביל לטיפול ב Fluconazole .מומלץ לבדוק גם את התינוק לנוכחות קנדידה ולטפל בו במקביל למניעת הדבקה חוזרת.

תבחין לכניסת חלב

תבחין לכניסת חלב מתבסס על מדד ביוכימי (נתרן) בחלב אם הנמצא במתאם לתקינות הנקה המעידה על בשלות רקמת השד ומעבר לשלב II בייצור חלב האם.
    ערכים מתחת לערך 18 הינם תקינים ונמצאים במתאם עם בשלות השד לייצור חלב.
    ערכים בין 18-20 הינם ערכים גבוליים.
    ערכים הגבוהים מ 20 נמצאים במתאם עם עיכוב בשלב II לייצור חלב, רצוי לערב יועצת הנקה לבחינת ניהול ההנקה ויניקת התינוק.
*ערכי הייחוס נקבעו בעבור יום חמש לאחר לידה בלבד.

במידה ואחד מהשדיים נתן תוצאה תקינה והשני לא, ניתן להתייחס לכך כתוצאה תקינה אך כדאי לעודד הנקה מוגברת מהשד בו הערכים היו גבוהים יותר.

מדד הנתרן מושפע גם ממצב של דלקת בשד. באם יש לך סימני דלקת מקומיים כדוגמת אודם, גודש, כאבים, סדקים, או פצע יתכן כי המדד אינו אמין. בכל מקרה של חשש לדלקת בשד יש להיוועץ עם יועצת הנקה מוסמכת בהקדם, לפי חומרת הסימפטומים

טיפול.
במקרים של רמות נתרן גבוהות מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת או גורם מטפל של האם או התינוק. בשום מקרה אין בתוצאות אלו הנחיה במישרין או בעקיפין להפסקת הנקה או על הצורך במתן תחליפי מזון. מתן פורמולה שלא מצורך אמיתי, גם באופן זמני ונקודתי, עלולים לפגוע מאד ביכולת ייצור החלב, ואף לגרום לסיבוכים אצל התינוק. להפך, במידה והמדד מעיד על עיכוב כניסת החלב, יש להגביר את תדירות ההנקות, להניק ללא הגבלה, להאריך את משך ההנקה, ואף לשאוב בין הנקות להגברת גירוי השד לייצור חלב, במקביל מומלץ להתייעץ קרוב ככל הניתן עם גורם מטפל.

תוצאות MyMilk אינן מדד ליעילות הזנת התינוק ואינן מחליפות את שיקול הדעת של האם. יש לבדוק סימנים בתינוק ובהנקה: תנועות יניקה ובליעה, פעילות מעיים, חיתולים רטובים ויציאות, ריקון שד עם ההנקה, ותדירות ומשך כל הנקה. בכל חשד לאופן היניקה של התינוק, כמות האכלה, או בכל חשש להתייבשות, אפתיות, אי עליה במשקל או בכל מקרה של חשש אחר לבריאות התינוק יש לפנות לגורם מטפל.
*נתרן בחלב אם אינו מושפע מתזונת האם ואין להשתמש בתוצאות אלו, ישירות או בעקיפין, כהמלצות תזונה לאם. רמות נתרן גבוהות בחלב לשם עצמן אינן קשורות לצריכה מוגזמת של נתרן ע"י התינוק או התייבשות התינוק.

בדיקת היגיינה של חלב אם שאוב

אין אמות מידה מעבדתיות או רפואיות בקביעת גבולות ספירת החיידקים לתקינות החלב בעת שימוש ביתי בחלב האם. מדרג מיימילק מתבסס על אלגוריתמיקה שפותחה על בסיס נתונים ובהתאמה לסטנדרטים הנהוגים בבנקים לחלב אם ולנהלים מקובלים ביחידות טיפול נמרץ. ערכים אלו עשויים להשתנות מעת לעת.
תוצאות התרבית משוכללות לפי אלגוריתם ייחודי לדירוג הנע מ-1, הדירוג הטוב ביותר, עד 4 הדירוג הנמוך ביותר.

    1 - דירוג הנמצא במתאם לתקני היגיינה הטובים ביותר. מקביל לדרגים הגבוהים ביותר המיושמים בבנקים לחלב אם, הן לחלב מתורמת שאינו מפוסטר והן לתינוק חולה
    2 - מתאים לסטנדרטי היגיינה משביעי רצון גם לתרומה לבנק חלב אם.
    3 - מתאם היגיינה המצריך שיפור על מנת לשמור על מטביות החלב בעת איכסון.
    4 - מדרג המצביע כי רצוי לבצע שיפורים משמעותיים בנהלי הטיפול בחלב בכדי לשמור על מיטביות החלב בעת איכסון

*בדיקת היגיינה אינה מעידה על בטיחות החלב להאכלה ואין הבדיקה בודקת נוכחות פתוגנים מחוללי מחלה (חיידקים או וריאלים) בחלב האם.

טיפול.
יש לתדרך את האם להקפדה על היגיינה (שטיפת יידיים בסבון ומים) אישית וניקיון המשאבה (שטיפת כל חלקי המשאבה וביצוע עיקור . עיקור אינו מחליף ניקוי בסבון ומים חמים, וליהפך). יש להכווין את האם לנהלי ניקיון ושמירת חלב אם אשר מצורפים לתוצאות הבדיקה או להמשך ייעוץ ע"י יועצת הנקה. במקרה של הזנת פג, תינוק מאושפז או חולה, יש לבדוק מהן ההוראות המומלצות על ידי גורם הבריאות.

*חלב אם שאינו מריח או נטעם כחלב חמוץ, נחשב בטוח לצריכה עבור תינוקות בריאים אשר נולדו במועד. למעט מיקרים שבהם החלב נראה, נטעם או מריח כמקולקל (טעם "סבוני" היא תופעה נפרדת הנגרמת מפעילות אנזים הנקרא ליפאז ואינה מעידה על חלב מקולקל), אין צורך לשפוך חלב על סמך מדד ההיגיינה.

**לפי ההמלצות הרשמיות הנוכחיות אין לפסטר חלב אם לשימוש בייתי ואישי.

דפי מידע