חלב אם. להתפתחות מיטבית ובריאות התינוק. חלב אם, הסטנדרט בתזונת תינוקות, אינו רק עשיר ברכיבים תזונתיים אלא מכיל בנוסף תאים חיים, נוגדנים, אנזימים וגורמי גדילה החיוניים לבריאות התינוק ולכן לא בר השוואה לתמ"ל (תרכובת מזון לתינוק). משרד הבריאות, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ואירגוני בריאות בינלאומיים ממליצים על הנקה בלעדית למשך שישה חודשים לאחר לידה, והמשך הנקה עד גיל שנה לפחות במקביל להכנסת מזונות משלימים (מוצקים). האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ואירגוני בריאות מכירים בתועלת הבריאותית הנרחבת של הנקה לתינוק ולאם. הנקה מפחיתה דלקות אוזנים, דלקות במערכת העיכול, אלרגיות, סוכרת, השמנת יתר, אסטמה ולוקמיה. חלב אם מציל חיים בפגים. בשל ההשלכות הרפואיות קצרות וארוכי הטווח והיתרונות ההתפתחותיים של הנקה, תזונת תינוקות צריכה להחשב כנושא בריאותי ולא כסיגנון חיים. במדינות מפותחות, כולל ישראל שיעורי הנקה עומדים על 70-88% בגיל חודשיים, כ50% בגיל חצי שנה וכ 22% הנקה בלעדית לפי הנחיות רשויות הבריאות לשישה חודשים הראשונים לאחר הלידה. רשויות בריאות ובראשם תוכנית healthy people 2020 בארה"ב שמו להם ליעד לעלות שיעורי הנקה בצורה משמעותית.

מידע על הבדיקות
מעבדות MyMilk הינו מרכז ייעודי המתמחה בדיאגנוסטיקה בחלב אם. חברת MyMilk מפתחת שיטות ייעודיות לאנליזה של חלב אם במעבדה, פרה אנליטיקה הנדרשת לאיסוף ושימור דגימת החלב, וערכי ייחוס לקביעת הנורמה. הבדיקות במעבדת MyMilk פותחו ע"י יחידת המחקר והפיתוח של MyMilk ומבוססות ברובן על טכנולוגיות הפרדת חומרים בכמוטוגרפיה, שיטות כימיות, אימונולוגיות ובקטריולוגיה. הבדיקות אינן נחשבות לבדיקות אבחנתיות ואינן מוסמכות לאבחן או לשלול קיומם של מצבים רפואיים.
בדיקת MyMilk להרכב תזונתי
רקע. הנקה בלעדית למשך של כ-6 חודשים מומלצת על ידי אירגוני בריאות ברחבי העולם מזה יותר מעשור. מחקרים אשר בחנו את המדדים התזונתיים של האמהות והתינוקות ברחבי העולם, הדגימו כי ישנם מצבים, הן אימהיים והן של התינוק, אשר מצביעים על צורך להתערבות תזונתית. מאקרונוטריאנטים. בעבור תינוק בריא, שנועד במועד במשקל לידה תקין, חלב אם מספק את האנרגיה והחלבון הנדרשים במהלך 6 חודשים ראשונים של הינקות. היות וגדילת התינוק מעודדת יצירת חלב, ולפיכך בהנקה בלעדית על פי דרישה, התינוק מאזן את צריכת המאקרונוטריאנטים והאנרגיה לפי צרכיו. בעבור פגים, יש משמעות להבנת הערכים של מאקרונוטריאנטים בחלב אם בשל הצורך להשלמת ערכים אלו (בעיקר חלבון ומינרליים מסויימים). רמות מאקרונוטריאנטים בחלב אם אינן מושפעות מתזונת האם, למעט במקרים קיצונים מאוד של תת תזונה. פרופיל השומנים בחלב אם כן מושפע מתזונת האימא, ולכן מומלץ להעשיר את תזונת האם באומגה 3 ולהמעיט בשומני טרנס. הרכב מאקרונוטריאנטי (שומן, חלבון, פחמימות ואנרגיה) של חלב אם נבדק במספר מקומות בעולם ביחידות טיפול נמרץ ובבנקים לחלב אם.
מיקונוטריאנטים. חסרים קליניים הם נדירים בתינוקות יונקים בלעדית, עם זאת רמתם של מספר נוטריאנטים, המוגדרים בעדיפות ראשונה לנשים מניקות, תלויים בתזונת האם ומצבה התזונתי ולכן עלולים להיות ברמות תת אופטימליות להתפתחות התינוק. חסרים קלינים ותת קלינים אינם מוגבלים למדינות מתפתחות. מצבים תזונתיים או דיאטות המגבילות מזונות מסויימים עלולים לפגוע ברמות נוטריאנטים בחלב אם, גם במדינות מערביות ומפותחות. מכיוון שהתינוק מקבל רק מחלב האם את תזונתו, תינוקות יונקים מפתחים תלות בתזונת האם והמאגרים התזונתיים בגופה. תזונת התינוק בחודשים הראשונים מהווה בסיס התפתחותי לתינוק בינקות ואף ליצירת מאגרים להמשך חייו. נוטריאנטים בעדיפות ראשונה לנשים מניקות כוללים: תיאמין (ויטמין B1), ריבופלאבין (ויטמין B2), ויטמין B6, ויטמין B12, רטינול (ויטמין A), ויטמין D, סלניום, יוד, כולין. הפרשת נוטריאנטים אלו לחלב מושפעת במהירות וברמה גבוהה מחסרים בתזונת האם או הסטטוס בגופה. השלמת החסר אצל האם (במזון או כתוסף מזון) מעלה רמות בחלב ומשפר סטאטוס התינוק. נוטריאנטים בעדיפות שניה (כוללים חומצה פולית, סידן, ברזל, אבץ, ונחושת) הם אותם נוטריאנטים שרמתם בחלב אינה מושפעות מתזונת האם או מהסטטוס בגופה, אולם רמת הנוטריאנט מסוג זה בגוף האם תדלדל כאשר הצריכה נמוכה מהכמות המופרשת בחלב, כאשר מתן תוספים משפר את מצב האם ולא התינוק.
בדיקת מיימילק להרכב תזונתי היא ייחודית ונותנת פרופיל של ויטמינים חשובים בחלב האם וכוללת תיאמין (ויטמין B1), ריבופלאבין (ויטמין B2), ויטמין B6, ויטמין B12, רטינול (ויטמין A) . הבדיקה מתמקדות בנוטריאנטים המוגדרים כעדיפות ראשונה לנשים מניקות, אשר רמתם בחלב האם מושפעת מתזונת האם או הסטטוס בגופה ועלולים להימצא ברמה נמוכה יחסית בחלב האם. הנוטריאנטים הנבדקים כוללים כאלו שידוע כי צריכתם במדינות עולם מערבי נמצאת מתחת למומלץ לנשים מניקות ואשר נפוצים בהם חסרים תת קלינים (ללא סימפטומים קליניים אך בסיכון לפתח חסרים שכאלה ללא אבחון וטיפול/שיפור תזונתי). בנוסף, בדיקת מיימילק כוללת אחוז שומן, כמות סוכרים, ערך קלורי ורמת קפאין בחלב האם.
הבדיקה אינה יכולה לשלול או לאבחן מצבים קלינים. מטרת הבחינה היא איתור מקרים של תינוקות אשר עשויים להמצא בקבוצת סיכון לפתח חסרים קליניים במחצית השניה של השנה הראשונה לחייהם, ומתן כלי בידי האם לשפר את הסטטוס התזונתי שלה ובהתאמה את הרכב חלב האם המהווה מקור מזון בלעדי לתינוק במחצית השנה הראשונה לחייו.
הבדיקה מיועדת בעיקר לנשים מניקות באופן בלעדי, החל מהשבוע הרביעי לאחר הלידה, כאשר החלב הוא בוגר והנוטריאנטים מתיצבים, ועד 6 חודשים לאחר הלידה. הבדיקה מיועדת בעיקר לנשים המגבילות צריכת מזונות מן החי, נשים בהגבלת צריכה קלורית, נשים הנמנעות ממזונות מסויימים או נשים עם רקע של בעיות ספיגת ויטמינים, בעיות עיכול ואנמיה.
ויטמין B12- ויטמין B12 נדרש ליצירת תאי דם אדומים ובעל תפקיד במיצירת מילין העצב ובעל חשיבות קריטית בתפקוד מערכת העצבים. מאגרי ויטמין B12 בכבד הילוד מספקים למספר שבועות, ולאחר מכן תינוקות צריכים לקבל ויטמין זה מחלב האם. רמות לא מתאימות בחלב מובילות לדילדול מאגרים בתינוק. חסרים קיצוניים וסימפטומים קליניים נחשפים רק במחצית השניה של השנה הראשונה של התינוק (9-12 חודשים) למרות שמתפתחים בחודשים הראשונים לחייו. סימפטומים קליניים כוללים רגרסיה התפתחותית עיכוב גדילה (אורך, משקל, והיקף ראש), ובעיות התפתחותיות נורולוגיות נוספות (במוח, בשריר ובהתנהגות). זיהוי וטיפול משפר את הסימפטומים אך בחלק מהמקרים יש השלכות נוירולוגיות ארוכות טווח. חסרים קלינים של ויטמין B12 בתינוקות יונקים הם נדירים, אולם מקרים דווחו גם במדינות מפותחות כגון צרפת, קנדה, שוויץ, אוסטריה, ארה"ב וישראל. חסרים וריקון מאגרים נפוצים כאשר צריכת מזונות מן החי נמוכים. WHO איתר תינוקות ונשים בהריון והנקה כקבוצת סיכון לחסר בויטמין זה. חסרים קיצונים באם, הנובעים מצמחונות או טבעונות או אנמיה לא מאובחנת, הינם גורם סיכון ידוע להתפתחות חסרים ביונק. תקופת הינקות נחשבת כתקופה פגיעה לחסרים בויטמין B12. תינוקות יונקים בסיכון לחסר בויטמין B12 אפילו אם האם לא מראה סימפטומים של חוסר בויטמין. סטטוס האם לפני ובמהלך ההריון מקושר למצב המאגרים בתינוק בלידה. עם זאת, כל המקרים של חוסרים קליניים בתינוק מדווחים בתינוקות הניזונים בלעדית בחלב אם, עובדה המצביעה על חלב אם בעל רמות נמוכות של B12 כגורם סיכון לפיתוח חסרים. ויטמין B12 בחלב אם מקושר יותר לצריכה הנוכחית ע"י האם מאשר למאגרי הויטמין בגופה. מחקרים מראים כי חסרים קלינים ביונק יכולים להגרם מרמות נמוכות בחלב האם, גם כאשר לאם רמות תקינות של הויטמין בדם. כאשר צריכת האם או המאגרים בגופה נמוכים, ויטמין B12 עלול להיות מופרש בחלב האם ברמות נמוכות אשר עלולות להוביל לדילדול מאגרים בתינוק. ריקון מאגרי התינוק מתרחש הרבה לפני הופעת סימפטומים, סטטוס זה מוגדר כחוסר תת קליני. ההשלכות הבריאותיות של חסרים תת קלינים אינם ברורים אך מוכרים ע"י אירגוני הבריאות בעולם. האקדמיה האמריקאית לרפואה והאגודה האמריקאית לתזונה ממליצים כי תינוקות לאמהות צימחוניות יתוספו בויטמין מהלידה. הסיכון לא מוגבל לצמחוניות ויש לשקול תוספים לאם ולתינוק במקרים מסויימים. עישון עלול להפריע למטאבוליזם של ויטמין B12.
ויטמין B6 (התצורה העיקרית בחלב אם pyridoxal)- ויטמין המסיס במים המשמש כקו-פקטור במטבוליזם של חלבון, שומן וסוכרים ודרוש להתפתחות המוח מערכת החיסון וגדילה בתינוק. צריכה מועטה של מוצרים מן החי מהווה סיכון לרמות ויטמין לא מספקות. תזונה חסרה בויטמין מקושרת לעיכוב גדילה בתינוק, וחסר קליני מקושר לסימפטומים נורולוגיים ופירכוסים. רמות הויטמין בחלב אם מושפעות מתזונת האם והסטטוס בגופה. סממנים לחסרים בויטמין כוללים דלקת עור, אנמיה, התקף, דיכאון ובלבול. לפי CDC כ 10% מהאוכלוסיה בארה"ב בגיל 20-35 נצאת בחסר קליני לויטמין, וחסרים תת קלינים צפויים להיות נפוצים. התצורה העיקרית של ויטמין B6 בחלב היא pyridoxal (תצורה שונה מדם). תוסף ויטמין לאם מעלה את רמות הויטמין בחלב במהירות (3-8 שעות) באמהות עם חסר, תוסף האם לרמות AI מעלה רמות הויטמין בדם התינוק ואפילו מטפל בסימפטומים קליניים בתינוקות עם חסר. צריכה של רמות ויטמין B6 גבוהות 25mg/day אינה מומלצת ועלולה לפגוע בייצור החלב. התוצאות מדווחות בעבור PL בלבד. ישנן רמות נמוכות מתחת ל 5% של התצורה PLP Pyridoxal 5-phosphate, ותרומתו לסכ"ה B6 זניחה.
ויטמין A- רטינול הינו ויטמין מסיס בשומן הנדרש להתפתחות הרטינה ותפקוד מערכת הראיה ומערכת החיסון. מאגרי הרטינול נוצרים בעיקר בשליש האחרון להריון ולכן פגים שנולדו לפני הזמן בעלי מאגרים נמוכים יותר.בכל מקרה, תינוק נולד עם מאגרים קטנים אשר גם במקרה של תזונה מאוזנת, המאגר מספק את התינוק למספר ימים והפעוט זקוק לויטמין בתזונתו (כמענה לצריכה היומית וליצירת מאגרים לילדות). רמות ויטמין A בחלב נשמרות על חשבון מאגרי האם, אולם בשלב מסויים זה עלול להוביל לריכוזים נמוכים בחלב. רמות בחלב נמצאות במתאם לצריכת האם. חסר קליני של ויטמין A בתינוקות יונקים הוא נדיר מאוד. חלב אם נחשב מקור טוב לויטמין, ורמות הויטמין אצל תינוקות יונקים לרב גבוהות מאשר תינוקות המוזנים בתמ"ל. עם זאת, חסרים תת קליניים, גבוליים, המוגדרים כרמות המספקות את התצרוכת היומית אך אינן מאפשרות יצירת ושימור מאגרים, נפוצים בתינוקות יונקים בגיל 6 חודשים באם לאם סטאטוס ויטמין נמוך, ונמצאים במתאם עם רגישות לזיהומים בינקות ובילדות (6 חודשים-5 שנים). בנוסף, אם סטטוטס הויטמין באם נמוך, חוסר קליני מתפתח במהירות עם גמילת התינוק מהנקה. לפי WHO, ויטמין A בחלב אם מהווה מדד ביוכימי לזיהוי נשים ותינוקות אשר בסיכון לפתח חסרים לויטמין A. מדד הויטמין בחלב אם נמתא במתאם לשכיחות מדד RDR (מדד למאגרי ויטמין לא מספקים). מדד לאיתור חוסר תת קליני אינו מספק לבדו לאיבחון חסר, אלא בשילוב מדד נוסף באם או בתינוק. במסמך משותף של WHO עם FAO US הוגדר ערך של 8 מיקרוגרם לגרם שומן כערך סף לחסר תת קליני. זהו המינימום למניעת חוסר קליני המספק את הצרכים המטבולים של התינוק אך לא ליצירת מאגרים בכבד. יש הטוענים כי סטנדרט זה נמוך מידי וצריך להבטיח יצירת מאגרים נאותים. בהתיחס לצריכה המומלצת לתינוקות AI, צריכה של תינוקות יונקים לאמהות בחסר עלול להגיע ל50% מהצריכה המומלצת. ויטמין A מקושר לרמות השומן ולכן ריכוזו עולה בסיום ההנקה. ויטמין A בחלב מושפע מתיסוף האם, כ20% מועבר לחלב. תיסוף של קרוטנים בעל השפעה מינמלית של ויטמין A בחלב. יש לוודא רמות ויטמין A בחלב היות וההפיכה של קרוטנים לויטמין A בתינוק מוגבלת. ! ויטמין A עלול להתרכז בחלב. כם זאת, לא דווחו מקרים של צריכה ביתר בתינוקות יונקים. בדיקת מיימילק נותנת מדד לסה"כ רטינול (חופשי וקשור לחומצות שומן) בחלב אם. כהמלצת WHO, תוצאות רמות רטינול ניתנות גם כערך ביחס לגרם שומן, כדי לשלול זיהוי נמוך בשל דגימה בריכוז שומן נמוך.
ויטמין B1 (התצורות העיקריות בחלב אם,תיאמין מונו פוספאט ותיאמין)- ויטמין מסיס במים המשמש כקו פקטור לפעילות אנזימים המעורבים בתפקוד מערכת העצבים והשריר, ומשמש תפקיד במטבוליזם ויצירת אנרגיה. חוסר קליני בויטמין B1 מוביל למחלת ברי-ברי עם סמפטומים נורולוגים ופסיכיאטריים. חוסר בויטמין B1 מקושר לפרשת רמדיה שבה תינוקות נפגעו בצורה בלתי הפיכה ממחסור מוחלט בויטמין B1 במזון הפורמולה. חוסר קליני בתינוקות יונקים מדווח במדינות מתפתחות אך נדיר מאוד במדינות מערביות מפותחות. חסרים תת קלינים בויטמין B1 קימים באזורים שונים בעולם, ומאופינים בסימפטומים מוקדמים לא מוגדרים. במסמך משותף של WHO עם FAO US הוגדר ערך של 100 מיקרוגרם לליטר כערך סף לחסר בתיאמין בחלב אם. תיאמין נמצא בחלב כתיאמין מונו פוספאט 70% ותיאמין 30%. התצורה עם הפוספט עוברת שיחרור של הפוספט במעי התינוק לפני ספיגתה. רמות הויטמין בחלב אם נמצא במתאם לתזונת האם, ורמות נמוכות בחלב ניתנות לשיפור ממתן תוסף לאם (3 שבועות ישפרו סטאטוס האם ותוך 1-9 ימים מצב התינוק). בבדיקת מיימילק נבדקים שני התצורות וההתוצאות מדווחות בעבור total thiamin לאחר חישוב כמות התצורה הפעילה בTMP.
ויטמין B2 (התצורות העיקריות flavin adenine dinucleotide FAD וריבופלאבין) - ויטמין מסיס במים המשמש כקו אנזים בתהליכי ייצור אנרגיה בגוף, וחוסר בויטמין מקושר בעיכוב גדילה. חסרים נפוצים במדינות עולם שלישי, אולם אין עדות לחוסר קליני בויטמין בתינוקות יונקים במדינות מפותחות. חסרים תת קלינים יותר נפוצים אולם ההשלכות הבריאותיות שלהם לא ברורות. מחקר ב UK בשנת 2001 מעיד כי 66% מהמבוגרים אשר מגבילים צריכת מוצרי חלב מציגים חוסר גבולי בריבופאבין אשר ניתן לשיפור ע"י תוסף. התצורה העיקרית של הויטמין בחלב אם הוא flavin adenine dinucleotide (FAD 54%) וריבופלאבין (39%). הפרשה לחלב מושפעת מתזונת האם וצריכת מזון מועשר או תוספים. בבדיקת מיימילק נמדדים שני התצורות של B2 ותוצאות הבדיקה מוצגות כ total b2, לאחר המרה של כמות FAD לכמות החומר הפעיל ריבופלאבין.
מאקרונוטריאנטים (שומן) והערך המחושב אנרגיה (קלוריות)- מאקרונוטריאנטים לרב לא מושפעים מתזונת האם למעט במקרי הרעבה קיצוניים, ומשתנים במהלך היום, בין הנקות ולפי גיל וצרכי התינוק בפועל. תינוק יאזן את כמות החלב שיצרוך על בסיס הרכב מאקרונוטריאנטים בחלב האם.
שומן. שומן הוא מקור דלק לגוף (המהווה כמחצית מערך הקלורי של חלב האם), ויטמינים מסיסים בשומן (ויטמין A,D,K), ושומנים ביואקטיבים. אחוז השומן בחלב אם אינו מושפע מתזונת האם, אולם הרכב חומצות השומן (רווי, בלתי רווי, אומגה 3 DHA, טרנס ועוד) מושפע מאד מתזונת האם והסטטוס בגופה. אחוז השומן משתנה בין הנקות ולאורך הנקה בודדת (גבוהה יותר בחלב אחורי לקראת סוף הנקה). ככלל, ככל שהשד מרוקן יותר, אחוז השומן בחלב גבוה יותר. חלב אם מאמהות לפגים הינו בעל אחוז שומן גבוה יותר מחלב לאמהות של תינוקות שנולדו במועד.
פחמימות. הפחממה העיקרית בחלב אם הוא לקטוז - דו סוכר של גאלאקטוז וגלוקוז, המשמש מקור אנרגיה לגדילת התינוק המואצת. רמות לקטוז בחלב אם יציבות מאוד, אינן משתנות בין נשים שונות (כ70 גרם לליטר), ולא מושפעות כלל מתזונת האם או כמות הסוכרים בתזונתה. שאר הפחמימות בחלב אם הן בצורת סיבים, רבי-סוכר ואוליגוסוכרים שלהם תפקיד פרה-ביוטי, להבטחת פלורה מגוונת ולא פתוגנית במעי התינוק, ותפקיד הגנתי בעזרת גליקנים.
קפאין. סם פסיכואקטיבי ממריץ ממשפחת הקסנטינים המועבר ברמות קטנות לחלב האם. צריכה מוגברת של קפאין ע"י האם עלול להוביל לסממנים של סטימולציה בתינוק כגון עירנות, חוסר מנוחה, עיינים פקוחות לרווחה, וחוסר שינה. תינוקות שזה עתה נולדו מסלקים קפאין בקצב נמוך (כ3 שבועות, כמות שתסולק במספר ימים בתינוק בן 3 חודשים) והם אוגרים את הקפאין בגופם. בגיל 9 חודשים קצב הסילוק בתינוק מקביל לזה של אדם בוגר. בנוסף רגישות לקפאין משתנה בין תינוקות שונים. רשויות בריאות ממליצות על צריכה של פחות מ300 מ"ג קפאין ביום ( פחות מ3 כוסות קפה) לנשים בהריון ומניקות.יש לשים לב כי מקורות לקפאין אינם מוגבלים לקפה, וכי קפאין נמצא גם במשקאות קלים, משקאות אנרגיה, תה ושוקולד. מחקרים מראים כי עישון מגביר השפעת קפאין בתינוק. מחקרים מראים כי צריכה כרונית של קפאין מפחיתה רמות ברזל בחלב אם. המטאבוליט העיקרי בגוף של הקפאין הוא פאראקסנטין והינו נכלל בבדיקה. תוצאות הבדיקה מוצגות כסכ"ה קפאין ומטאבוליטים. ישנם קסנטינים נוספים במזונות, כדוגמת תיאוברומין המצוי בשוקולד שאינם נכללים בתוצאות, אולם השפעה של תצורות אלו אינה ברורה לגמרי.
בדיקת MyMilk לדלקת שד
*להסבר על אבחנה וטיפול בדלקות שד יש לעיין במסמך מסטיטיס - דלקת שד מידע לרופא (מבוסס על ABM 2014( המצורף בדפי המידע
רקע. דלקת שד היא מצב שכיח (המתפתח אצל כ 10-30% מהנשים המניקות) בתקופת ההנקה, ובעיקר בששת השבועות הראשונים לאחר הלידה. ההגדרה הקלינית המקובלת של מסטיטיס היא אזור רגיש, נפוח וחם למגע בשד, המלווה בעליית חום הגוף מעל ל- C°38.5 בשילוב עם צמרמורות ותחושה דמויית שפעת. דלקות שד יכולות להתקיים גם ללא סימפטומים סיסטמיים ולהתבטא באופן מקומי בלבד (רגישות, נפיחות ואודם מקומי), ולעתים בכאבים עמוקים בשד ועשוי להתבטא בירידה בייצור החלב. דלקת של השד יכולה להופיע על רקע גורם זיהומי (infection) או ללא מקור זיהומי (inflammation). חסימה מקומית בזרימת החלב, היכולה להיגרם על ידי גודש או חסימת צינורית חלב יכולה לגרום לתסמינים של דלקת שד ללא המצאות זיהום חיידקי. זיהום פטרייתי הנגרם מקנדידה מאופיין בכאב שורף בפיטמה וכאב מקרין לעומק החזה. הפטמות והשדיים עשויים להיראות תקינים ללא ממצאים חיצוניים.בדיקות תרבית לחלב אם הן חלק מההליך ההבחנתי של דלקות שד במרכזים קליניים מפותחים בעולם. לפי הנחיות ABM 2014 ממומלץ לבצע בדיקת תרבית חלב אם ורגישות הפתוגן לאנטיביוטיקה כאשר:*אין תגובה לאנטיביוטיקה לאחר 2 ימי טיפול, *מקרים בהם דלקת השד חוזרת, *דלקת בשד שנרכשה בביה"ח (בשל חשש לחיידקים עמידים MRSA/ORSA), *מקרים בהם האישה אלרגית לטיפול הבחירה באנטיביוטיקה או *במקרים קשים או לא שגרתיים. בנוסף, מחקרים מעודכנים ופרוטוקולים קליניים במדינות מפותחות ממליצים על תרבית חלב אם גם במקרים בהם יש תלונה של *כאב כרוני עמוק בשד ו/או *חשד לזיהום פטרייתי. לפי מחקרים ומסמכי WHO יש יתרון לאבחנה מבדלת ע"י שילוב עם ספירת תאי דם לבנים כמדד דלקת. מחקרים מראים התאמה בין עוצמת הסימפטומים וספירה גבוהה של חיידקים או נוכחות חיידק פתוגני.
על הבדיקה. בדיקת MyMilk לאבחון דלקת שד. בדיקה לדלקת שד באמצעות דגימת חלב אם הנותנת מידע ייחודי על גורם הדלקת ואפשרויות הטיפול להכוונת הטיפול המתאים. טיפול מוקדם, מתאים ויעיל יכול לתרום למניעת כאבים וסיבוכים מיותרים לאם ולתינוק. הבדיקה כוללת זיהוי הפתוגן - חיידק / פטריתי, כימות מספר המושבות, קביעת עמידות החיידק לאנטיביוטיקה והערכת כמות לויקוציטים )תאי דם לבנים(. ספירת כמות התאים הלבנים, פיתוח ייחודי של MyMilk, מסייע לאבחון נוכחות דלקת. ספירת כמות החיידקים מסייעת לאבחנה מבדלת בין מצב של דלקת שד על רקע זיהומי למצב שאינו נגרם מזיהום. במקרה והוזמנה בדיקה לזיהוי קנדידה בלבד לא תיבדק צמיחה של בקטריות, ולא תיבדק רגישות לאנטיביוטיקה.
*מתן דוגמת חלב תחת טיפול אנטיביוטי או אנטי-פטרייתי עשוי לפגום באמינות התוצאות. מומלץ לבצע את הבדיקה לפני התחלת טיפול תרופתי. במקרה של חוסר תגובתיות לאנטיביוטיקה ניתן לבצע את הבדיקה גם תחת הטיפול.
בדיקה זו אינה מחליפה התייעצות עם גורם רפואי מוסמך ובדיקת סממנים קליניים.
למי הבדיקה מיועדת? הבדיקה מיועדת לנשים עם כאב בשד, בעיקר באחד מהמקרים הבאים: רקע של דלקות חוזרות, ללא תגובתיות לטיפול (לאחר 2 ימים) , חשד לMRSA/ORSA , מקרה קשה או לא שיגרתי, במקרים של אלרגיה לטיפול הבחירה, או במקרה של כאב עמוק או כל כאב אחר אשר נשללה האפשרות של ניהול הנקה לא תקין או אחיזה לא נכונה של התינוק.
בדיקת היגיינה של חלב אם שאוב
רקע. חלב האם שאינו עובר ישירות מהשד לפה התינוק (כמו במקרה של שאיבה) עלול להזדהם במיקרואורגניזמים (חיידקים ופטריות) מ'הסביבה' (ידיים, משטחים, מגבות, מברשות ניקוי, חלקי משאבה כלי איכסון ועוד). לחלב אם רכיבים פעילים המונעים שגשוג של פטריות וחיידקים אך יכולת זו גם היא מוגבלת. במקרה של חשיפה גבוהה לחיידקים סביבתיים, איכות החלב ורכיבים בו נפגעים על ידי תהליך תסיסה והחמצה וזמן חיי המדף של החלב השאוב קצר יותר. מחקרים מראים כי נשים ממלאות בפחות הקפדה את הנהלים לשאיבת חלב בביתן, ומדווחות על נהלי ניקיון שונים. ככל שרמת הזיהום החיצוני גבוהה יותר בשלב ההתחלתי, זמן חיי המדף של החלב יתקצר. שמירה על כללי היגיינה טובים בעת השאיבה והטיפול במשאבה יכולים למנוע את המעבר של זיהומים סביבתיים (חיידקים ופטריות (אל חלב האם. צמצום זיהומים מיקרואורגניזמים זרים שמקורם מהסביבה מאפשר שמירה על "טריות" חלב האם- שמירה על הרכיבים התזונתיים והביו-אקטיבים הייחודיים של חלב אם לאורך זמן גם לאחר מספר ימי אחסון, והארכת "חיי המדף" של החלב המאוכסן.
על הבדיקה. מטרת הבדיקה לעזור לאם להעריך,לבקר ולשפר מיומנות ההיגיינה והסניטריה שלתהליך הפקה ואחסון של חלב אם שאוב בביתה. בדיקת MyMilk להייגנה של חלב אם שאוב מבוססת על תרבית חלב אם למיקרואורגניזמים סביבתיים (חידקים ועובש). תוצאות המעבדה משוכללות לפי אלגוריתם ייחודי ומידרג שפותח ע"י יחידת המחקר והפיתוח של חברת MyMilk (דירוג הנע מ - 1הדירוג הטוב ביותר, עד- 4 הדירוג הנמוך ביותר). המידרג נקבע בהתאמה לסטנדרטים לאבטחת איכות הנהוגים בבנקים לחלב אם במדינות מפותחות ולנהלים מקובלים ביחידות טיפול נמרץ בילוד בבתי חולים, אשר נועדו להבטיח חלב אם מיטבי. *הבדיקה אינה בודקת חיידקים פרוביוטיים החשובים להתפתחות התינוק ואינה בודקת נוכחות פתוגנים מחוללי מחלה (חיידקים, וריאליים או אחרים) בחלב האם. בשום מקרה אין תוצאות הבדיקה יכולות להעיד על בטיחות החלב להאכלה.
למי הבדיקה מיועדת? הבדיקה מיועדת לאימהות אשר שואבות חלב אם בצורה קבועה בביתן ומאכסנות חלב אם לשימוש מאוחר עבור תינוקן.
תבחיןMyMilk לכניסת חלב
רקע. מעבר לשלב II בייצור חלב אם ("כניסת חלב"), ייצור מקומי בכמויות גדולות של חלב אם, מתרחש במהלך 3 הימים הראשונים לאחר לידה. בשלב זה יש מעבר מייצור של כ100 מ"ל ליממה לכ500מ"ל ביממה בממוצע ביום הרביעי. עיכוב במעבר לשלב II בייצור החלב מוגדר כאשר ייצור החלב המוגבר מתעכב מעבר ל72 שעות והשכיחות לעיכוב זה נעה בין 11-40%, כאשר לידה ראשונה מהווה גורם סיכון עיקרי. גורמי סיכון נוספים כוללים ניתוח קיסרי, צירי לחץ ממושכים, לידת פג, מתח, גיל האם ומצב בריאותה (למשל סוכרת או השמנה), היסטוריה של ניתוח בשד, ניהול הנקה לא תקין, יניקה לא יעילה בתינוק (למשל על רקע לשון קשורה), כאבים בפיטמה ובמיקרים נדירים בעיות פיזיולוגיות ברקמת השד. עיכוב בכניסת החלב מהווה גורם סיכון לייצור חלב לא מספק בהמשך, עליה בסיכון לאבדן משקל מוגבר אצל התינוק, ובעיות הנקה לטווח ארוך.
על הבדיקה. תבחין לכניסת חלב מהווה בדיקת סקר בלבד ואינו נותן תוצאה אבחנתית. מטרת הבדיקה לאתר בשלב מוקדם מקרים של עיכוב בכניסת החלב שבהם יש צורך בהתערבות יועצת הנקה. התערבות מוקדמת משפרת את הסיכויים להצלחת הנקה לזמן ארוך. תבחין לכניסת חלב בודק ביום חמש לאחר לידה מדד ביוכימי (נתרן) בחלב האם המעיד על בשלות רקמת השד ומעבר מקולוסטרום לשלב II בייצור חלב (מקדים בכ 24 שעות את ייצור מסיבי של חלב בוגר) ונמצא במחקרים אקדמים במתאם לתקינות הנקה, לעליה תקינה במשקל התינוק וסיכויי הנקה בלעדית לטווח ארוך. יש לבצע בדיקה זו ביום חמישי לאחר הלידה בלבד. נתרן בדגימת החלב אינו מושפע משעת הדגימה, ממשך ההנקה עצמה או תדירות ההנקות ודיגום חד פעמי הינו מייצג. הבדיקה פותחה ע"י יחידת המחקר והפיתוח של MyMilk ומבוססות על ISE Ion selective electrode.
מדד תקין נמצא במתאם לייצור שפע חלב בהמשך ולעליה בסיכויי הצלחת ההנקה והנקה בלעדית, בגיל חודש ולטווח ארוך, ללא צורך בהתערבות. מדד גבוה מעיד על עיכוב בכניסת החלב ונמצא בסיכון לקשיי הנקה ובסיכוי מופחת להנקה בלעדית לטווח ארוך אלא אם התבצע זיהוי מוקדם והתערבות לפי הצורך. נשים עם בעיות הנקה מראות ערכי מדד גבוהים יותר. ככל שהערך גבוה יותר השד בשל פחות. רמות נתרן גבוהות למשך זמן ממושך נמצאו במתאם עם עליה בסיכון לקשיים בהנקה. מחקרים מראים כי מחצית מהנשים אשר הראו רמות נתרן גבוהות בחלב ונעזרו כראוי ביועצת הנקה בשבוע הראשון, הציגו הנקה מוצלחת כחודש לאחר הלידה. ככל שרמות הנתרן נשארות גבוהות לטווח ממושך יותר, כך קטנים סיכויי ההצלחה. הנקה בתדירות גבוהה מובילה לירידה ברמת הנתרן וכניסת חלב. רמות נתרן גבוהות הינן הפיכות וניתנות לשיפור ע"י הגברה הנקה או ריקון שד יעיל בשאיבה.
למי הבדיקה מיועדת? הבדיקה מיועדת לנשים ביממה החמישית לאחר הלידה הנכללות בקבוצת הסיכון לעיכוב שלב II ביצירת החלב, כגון, לידה ראשונה, לידה קשה (איבוד דם מוגבר, לידה קיסרית, צירי לידה ממושכים), לידה לפני המועד, רקע השמנה וסוכרת באם, שילוב תמ"ל, ניהול הנקה לא תקין או בעיות יניקה בתינוק (לשון קשורה), או מתח נפשי מוגבר של האם לאחר הלידה. מתן דגימת חלב החורגת מהיום המומלץ לביצוע הבדיקה עשוי להשפיע על מהימנות הפרשנות.
בדיקת MyMilk לויטמין B12
רקע. ויטמין B12 נדרש ליצירת תאי דם אדומים ובעל תפקיד בייצור מעטפת העצב (מיאלין) ובעל חשיבות קריטית בתפקוד מערכת העצבים. מאגרי ויטמין B12 בכבד היילוד מספקים למספר שבועות, ולאחר מכן תינוקות צריכים לקבל ויטמין זה מהתזונה, כלומר, מחלב האם. רמות לא מתאימות בחלב מובילות לדילדול מאגרים בתינוק. חסרים קיצוניים וסימפטומים קליניים נחשפים רק במחצית השניה של השנה הראשונה של התינוק (9-12 חודשים) למרות שמתפתחים לאורך החודשים הראשונים לחייו. סימפטומים קליניים כוללים רגרסיה התפתחותית, עיכוב גדילה (אורך, משקל, והיקף ראש), ובעיות התפתחותיות נוירולוגיות נוספות (במוח, בשריר ובהתנהגות). זיהוי וטיפול משפר את הסימפטומים אך בחלק מהמקרים יש השלכות נוירולוגיות ארוכות טווח. חסרים קלינים של ויטמין B12 בתינוקות יונקים הם נדירים מאד, אולם מקרים דווחו גם במדינות מפותחות כגון צרפת, קנדה, שוויץ, אוסטריה, ארה"ב וישראל. חסרים תת קלינים וריקון מאגרים נפוצים כאשר צריכת מזונות מן החי נמוכים. WHO איתר תינוקות ונשים בהריון והנקה כקבוצת סיכון לחסר בויטמין זה. חסרים קיצונים באם, הנובעים מצמחונות או טבעונות או אנמיה לא מאובחנת, הינם גורם סיכון ידוע להתפתחות חסרים ביונק. תקופת הינקות נחשבת כתקופה פגיעה לחסרים בויטמין B12. תינוקות יונקים בסיכון לחסר בויטמין B12 אפילו אם האם לא מראה סימפטומים של חוסר בויטמין. סטטוס האם לפני ובמהלך ההריון והנקה מקושר למצב המאגרים בתינוק בלידה. . ויטמין B12 בחלב אם מקושר יותר לצריכה הנוכחית ע"י האם מאשר למאגרי הויטמין בגופה. מחקרים מראים כי חסרים קלינים ביונק יכולים להגרם מרמות נמוכות בחלב האם, גם כאשר לאם רמות תקינות של הויטמין בדם. כאשר צריכת האם או המאגרים בגופה נמוכים, ויטמין B12 עשוי להיות מופרש בחלב האם ברמות נמוכות אשר עלולות להוביל לדילדול מאגרים בתינוק. ריקון מאגרי התינוק מתרחש הרבה לפני הופעת סימפטומים, סטטוס זה מוגדר כחוסר תת קליני. ההשלכות הבריאותיות של חסרים תת קלינים אינם ברורים אך מוכרים ע"י אירגוני הבריאות בעולם.
האקדמיה האמריקאית לרפואה והאגודה האמריקאית לתזונה ממליצים כי תינוקות לאמהות צימחוניות יתוספו בויטמין מהלידה. הסיכון לא מוגבל לצמחוניות ויש לשקול תוספים לאם ולתינוק במקרים מסויימים. עישון עלול להפריע למטאבוליזם של ויטמין B12.
ויטמין B12 מסווג כמיקרונוטריאנט (רכיב הנמצא בכמויות קטנות) בעל עדיפות ראשונה לנשים מניקות. בקטגוריה זו נכללים מספר מצומצם של רכיבים אשר רמות נמוכות שלהם בתזונת האם המניקה עלולות להוביל לחסרים ביונק, ואשר ניתנות לשיפור בחלב ע"י שיפור תזונתי אצל האם. רמה בלתי מספקת של ויטמין B12 בחלב אם עלולה להוביל לניצול מוגבר של מאגרי ויטמין זה בגופו של התינוק, והשפעה שאינה מיטבית על בריאות והתפתחות היונק.
נשים אשר תזונתן נעדרת או חסרה במזונות מן החי נמצאות בסיכון לפתח רמות נמוכות באופן יחסי של ויטמין B12 בגופן ובחלב שלהן. סיכון למצב תת-מיטבי בויטמין B12 אינו מוגבל לצמחוניים או טבעוניים, וכולל גם נשים אשר תפריטן היומי דל במוצרים מן החי. רמות ויטמין B12 בחלב אם מושפעות יותר מהרגלי התזונה הנוכחיים של המניקה מאשר המאגרים בגופה. מיעוט ויטמין B12 בחלב האם יכול להופיע זמן רב לפני שניתן לזהות חסרים בבדיקת דם אצל האם.
ברוב המקרים מדובר בחסרים שאינם חמורים ולא מהווים סכנה מיידית לתינוק. למעט במקרי קיצון לאם המניקה בלעדית תינוק בן פחות מחצי שנה עדיף להגביר את צריכת הויטמין שלה ולהניק מאשר לתת תוסף ויטמינים ו/או מזון ממקור אחר ישירות לתינוק.
על הבדיקה. בדיקת B12 בחלב אם אינה אבחנתית ואינה מוסמכת לאבחן חסרים אצל האם או התינוק. מטרת הבדיקה איתור מקרים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח חסרים בויטמין. בדיקת MyMilk לויטמין B12 מבוססת על שיטת ECLIA electrochemiluminescence immunoassay)) ומאפשרת מדידה מדויקת של ויטמין B12 בחלב אם. רמות גבוהות במיוחד של חלבון קושר haptocorrin עשויות לפגוע במהימנות הבדיקה. היות ורמות החלבון הקושר בחלב אם עולות עם גיל התינוק, מומלץ לבצע בדיקה זו עד 6 חודשים מהלידה. אם זאת, יש לקחת בחשבון, כי יתכן כי נשים מסויימות בעלות חלבון קושר ברמות גבוהות מאוד בהם הבדיקה אינה מהימינה ותעיד על רמות נמוכות מהמצב בפועל. אין להסתמך על ערכים אלו בלבד בקביעת חסר או טיפול. מטרת הבדיקה איתור מקרים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח חסרים לצורך בירור וקביעת הצורך בהמשך מעקב ובידוק רפואי של האם ו/או התינוק.
*מחקרים הראו כי בנשים בתזונה מאוזנת, רמות הויטמין בחלב בוגר יציבות יחסית החל מהשבוע השלישי לאחר הלידה. בנוסף, אין הבדל משמעותי ברמות ויטמין B12 בחלב אם בין שעות היממה, בין השדיים, או בין חלב קידמי או אחורי. יש להיצמד להנחיות המצורפות בקיט האיסוף. ריכוז הויטמין בחלב עולה מאד בתהליך גמילה מהנקה. ריכוז ויטמין B12 בחלב הינו גבוה יותר בשבועות הראשונים לאחר הלידה ואינו מייצג רמות בחלב בוגר.
למי הבדיקה מיועדת? בדיקת ויטמין B12 בחלב אם מיועדת לנשים מניקות באופן בלעדי אשר ממעיטות בצריכת מזונות מן החי. יש לבצע את הבדיקה החל מהשבוע הרביעי לאחר הלידה ועד 6 חודשים לאחר הלידה.

ערכת MyMilk לאיסוף ושימור דוגמת חלב אם
MyMilk מפתחת פתרונות פרה-אנליטים לאיסוף דוגמת חלב אם לאנליזה מאוחרת מדוייקת ומהימנה. דגימת החלב נעשית בבית הלקוחה, בצורה עצמית ולא פולשנית.
הערכה מכילה מיכל לאיסוף דוגמת החלב ומבחנות evacuated שבחלקן חומרים ייעודים, פרי פתוחה של חברת MyMilk אשר נבדקו לשימור דוגמת חלב אם. אין לפתוח את המבחנות בשום שלב בתהליך. מעבר הנוזל מכוס האיסוף למבחנת הדגימה נעשה בכח הואקום בנפח קבוע מראש בהתאם למבחנה.
יש לאסוף 2-20מ"ל חלב טרי בהתאם לבדיקה שהוזמנה, בסחיטה ידנית, או ע"י משאבה, אל תוך הכלים היעודיים שמסופקים בערכת הדגימה ובהתאם להנחיות הספציפיות המצורפות בערכה. את הדגימה יש להעביר למעבדה בקופסת ההחזרה בהתאם להנחיות.
! יש לשמור את המבחנות בקירור בתוך קופסת ההחזרה עד להעברה למעבדה.
ניתן להזמין שליח או למסור עצמאית למעבדה בהרצליה.
לכל בדיקה ערכה ייעודית לאיסוף דגימה והנחיות איסוף שונות. יש לקרוא בעיון את ההנחיות המצורפות בערכה טרם הדיגום. אי הצמדות להנחיות האיסוף עלול לפגוע במהימנות התוצאות.
הוראות דגימה בדיקה לדלקת שד דיגום זרם ראשוני (לאחר השלכת מספר טיפות ראשונות), בסחיטה ידנית בלבד מהשד הכואב (אין להשתמש במשאבה)
הוראות דגימה תבחין לכניסת חלב דיגום כ2 מ"ל, מכל שד בנפרד, ביממה החמישית לאחר הלידה
הוראות דגימה בדיקת הרכב תזונתי ו B12 שתי דגימות (15 מ"ל משאיבה מלאה/ זרם אמצעי) בהפרש של כ4-6 שעות בינהן. יש להרחיק מתן דגימה מצריכת תוספי תזונה ולהקפיד על תזונה מייצגת.
הוראות דגימה היגיינה בחלב שאוב שימוש במשאבה שטופלה כנהוג בבית הנבדקת
לצורך הבדיקה יש לדגום חלב טרי. אין להעביר לבדיקה חלב קפוא או שנשמר מראש במקרר
יש הכרח לשימוש בכלים המצורפים בערכה
זהירות! הערכה מכילה מחט מוסוות.
אין בשום מקרה לפתוח את פקק המבחנות המצורפות בערכה.
יש להרחיק את הערכה מהישג ידם של ילדים.
יש לשטוף ידיים היטב בסבון והרבה מים טרם ביצוע הדיגום. במידה ונעשה שימוש במשאבה, יש לנקותה כראוי ובהתאם להנחיות.
יש להימנע ממשחות לפטמה וקרם ידיים בסמיכות לדיגום.
מספר הקיט הוא מזהה האישי של הלקוחה במעבדה. עם קבלת הקיט יש להיכנס לחשבון האישי באתר www.mymilk.co.il לרישום הקיט.

הסבר על התוצאות
תוצאות המעבדה מוצגות בחשבון האישי המאובטח של הלקוחה ומלוות בתצוגה אינפוגרפית ובהמלצות כלליות של יועצת הנקה ו/או תזונאית קלינית.
חברת מיימילק מפתחת את האלגוריתמיקה לאנליזה של תוצאות בדיקת חלב האם, קביעת ערכי הייחוס והתצוגה וההמלצות בהתבסס על נתונים ממוצעים בחלב אם המדווחים בספרות המדעית הגבוהה, נהלים בפרוטוקולים קלינים ובהנחיות גופים מקצועיים, ונתוני מאגר המידע בחברה. לא קיימים תקנים בינלאומיים לרמות רכיבים בחלב אם, וערכי הייחוס וההמלצות הנקבעים בחברה יכולים להתעדכן מעת לעת. הבדיקות אינן נחשבות לבדיקות אבחנתיות ואינן מוסמכות לאבחן או לשלול קיומם של מצבים רפואיים. אין להסתמך על ערכים אלו בלבד בקביעת חסר או טיפול.
תוצאה תקינה אינו מעידה על תקינות או בטיחות החלב לשימוש.
בשום מקרה אין בתוצאות הבדיקה הנחיה במישרין או בעקיפין להפסקת הנקה/שאיבה, או על הצורך במתן תחליפי מזון לתינוק. חלב אם הוא המזון המועדף לתינוק אלא אם ניתנה הנחיה אחרת מפורשת מגורם מטפל. . אין לשלב תחליפי חלב ללא התייעצות אישית עם גורם מטפל. מתן פורמולה שלא מצורך אמיתי, גם באופן זמני ונקודתי, עלולים לפגוע מאד ביכולת ייצור החלב, ואף לגרום לעתים לסיבוכיםאצל התינוק ולפגום בצורות שונות ובאופן בלתי הפיך בהנקה.
אין תוצאות הבדיקה יכולות להעיד על הכמות אותה התינוק יונק, יעילות ההנקה, ניהול הנקה תקין וכיוצא בזה ואינה מעידה בשום מקרה על בריאות התינוק.
בכל חשש לבריאות האם או התינוק, ליעילות הנקה, לכמות החלב, יש לפנות לגורם מטפל (יועצת הנקה מוסמכת או דיאטנית אחות או רופא). אין לעכב טיפול פרטני או התייעצות עם גורם מטפל בשל המתנה לתוצאות הבדיקה או לפרשנותה. פניה לגורם מוסמך הוא באחריות הלקוחה בלבד. אין להתחיל או להפסיק טיפול תרופתי או תוסף, באמצעים פרה רפואים או רפואיים, ללא הנחיית גורם מטפל אישי.
אי הצמדות להנחיות הדגימה עשוי לפגוע במהימנות התוצאות.
ההמלצות המצורפות לתוצאות.
ההמלצות נקבעו ע"י הצוות המקצועי-מדעי של חברת מיימילק בהקפדה רבה על דיוק המידע ואשר מתבססים על ממצאים המדווחים בספרות המדעית הגבוהה, סטנדרטים בבנקים לחלב אם, פרוטוקולים רשמיים המקובלים על גורמים מוסמכים בעולם, כתבי עמדה של רשויות בריאות לאומיים ובינלאומיים ועוד. אלה מתעדכנים מעת לעת ומיימילק תפעל על מנת לעדכן את המלצותיה בהתאם. ההמלצות מיועדות להזנה של תינוק בריא הנולד במועד. במקרה של הזנת פג, תינוק מאושפז או חולה, יש לפעול לפי ההוראות המומלצות על ידי גורם הבריאות.
המידע אינו מהווה "יעוץ רפואי" או תחליף לייעוץ כזה, כללי או פרטני, וכן אינם בגדר "אבחנה רפואית" ואינם מהווים תחליף לבדיקות רפואיות או יעוץ עם גורם מטפל, (רופא, אחות, יועצת הנקה מוסמכת, דיאטנית). פניה לגורם מטפל באחריות הלקוחה ולפי שיקול דעתה הבלעדי. התוצאות מלוות בהמלצות כלליות גנריות וייתכן שלא יתאימו לצרכים הפרטיים של כל הנשים ואו תינוקן.
בעבור רכיבים תזונתיים, המלצות סמי-אוטומטיות המבוססות על אלגוריתם אשר לוקח בחשבון את תוצאות המעבדה ואת תשובות האם לשאלון לגבי הרגלים. אספקת מידע שגוי או מוטעה עלולה לגרום להמלצות שגויות או בלתי מתאימות. ההמלצות התזונתיות נקבעו לפי המלצות משרד התזונה האמריקאי עבור אישה מניקה כשלושה חודשים, בבריאות תקינה, בטווח BMI נורמלי וייתכן שלא יתאימו לצרכי תזונה פרטניים של נשים מסויימות. אין לבצע שינוי תזונתי ואין לקחת תוספי תזונה מבלי לקבל ייעוץ פרטני עם דיאטנית או רופא.
MyMilk אינה יכולה להתחייב לשיפור או שינוי בהרכב החלב בתגובה להמלצות הניתנות. ההמלצות הן כלליות בלבד ומבוססות על ההנחה כי האם והתינוק בבריאות תקינה וללא רגישויות מיוחדות או מגבלות פיזיולוגיות שונות, וייתכן שלא יתאימו לצרכים הפרטיים של כל הנשים ואו תינוקן. אין להסתמך רק על ההמלצות הנ"ל ואין בהן כדי להעיד על כך שלא נדרשות פעולות נוספות שנועדו למנוע תחלואה או לשפר את מצב בריאות האם ו/או התינוק. כל שינוי בהרגלי תזונה ו/או בניהול ההנקה מומלץ לבצע בתמיכת גורם מוסמך (תזונאית, יועצת הנקה מוסמכת) באופן פרטני או בפיקוח רופא או גורם מוסמך. באם יש סתירה בין המלצות אלו לבין המלצות גורם מטפל ישיר של האם או של התינוק יש לדבוק בהמלצות הגורם המטפל בלבד.
תוצאות בדיקת הרכב תזונתי
תוצאות הבדיקה מתקבלות בחשבון האישי של הלקוחה. הערכים המוצגים הם בעבור 100 מ"ל חלב אם. ערך האנרגיה הוא ערך מחושב מתוצאות בדיקות אחרות. התוצאות מלוות באינפוגרפיקה בהתייחס לערכי ייחוס. תוצאות המעבדה מלוות בהמלצות תזונתיות ומבוססות על שאלון אישי ותוצאות המעבדה.
בדיקת נוטריאנטים בחלב אם אינה מוסמכת לאבחן חסרים אצל האם או התינוק. אין להשוות בין המדדים בחלב הנבדק לבין אלו המדווחים בתרכובות מזון לתינוקות. יש לזכור כי תרכובות מזון לתינוקות נעדרות כליל רכיבים ביואקטיבים חשובים כגון נוגדנים, תאי מערכת החיסון, אנזימים, הורמונים, גורמי גדילה, חיידקים פרוביוטיים ועוד רכיבים רבים אשר נמצאים בחלב אם ופועלים בתינוק בתצורתם המקורית לאחר ספיגתם. בנוסף, רכיבים תזונתיים בחלב אם נמצאים בתצורה המאפשרת ספיגה מיטבית במעי התינוק, וחלב האם בעצמו מכיל אנזימי עיכול, החסרים בתינוק, המיטיבים את תהליך העיכול. לחלב האם יתרונות רבים ומובהקים בהשוואה לתרכובות מזון לתינוק.
אין סטנדרט לבדיקות רפואיות בחלב אם או לרמות של הנוטריאנטים בחלב אם. הנתונים מוצגים בהשוואה לערכי ייחוס שהוגדרו ע"י הצוות המקצועי של חברת MyMilk ומתבססים על נתונים ממוצעים בחלב אם המדווחים בספרות המדעית הגבוהה ונתונים המשמשים גורמים מוסמכים ורשויות בריאות בעולם לקביעת צרכי תזונה יומית בתינוקות בריאים בריאים (Adequate Intake (AI) לתינוקות כפי שהוגדר ע"י אקדמיה לרפואה של ארה"ב מבוסס על ממוצעים בחלב אם באמהות well nourished לתינוקות בריאים בהנקה מלאה), לצד מאגר המידע הנאסף בחברה.
ערכי הייחוס מבוססים על ממוצעים בחלב מאמהות לתינוקות בריאים שנולדו במועד הניזונים מהנקה מלאה בגיל ממוצע של 4 חודשים לאחר הלידה. ערכי ייחוס אלה צפויים להתעדכן מעת לעת. הערכים מלווים בתצוגה המחשתית נוחה ומובנת, ובשילוב עם צבעים. התמלאות הבר מעידה על האחוזון ביחס לממוצע.
ירוק=הרכיב בדוגמת החלב נמצא מעל הממוצע
כתום= הרכיב בדוגמת החלב נמצא מתחת לממוצע או מתחת לסף שהוגדר במסמך של WHO עבור חסר מתון.
ורוד=הרכיב ברמה נמוכה באופן יחסי או מתחת לערכי הסף שהוגדר במסמך של WHO עבור חסרים קליניים. רמה זו יכולה לנבוע מדגימה לא נכונה או לייצג חוסר אמיתי שייתכן ויש לבדוקו מול גורם מטפל.
יש לקרוא בעיון את ההסברים שניתנים עבור כל רכיב להבנת משמעות התוצאות.
פרופיל מיימילק מכיל גם מד לרמות הקפאין בחלב האם. מד הקפאין נע מירוק לאדום בהתאם להמלצות הגבלת צריכת קפאין לנשים מניקות ואחוז העברת קפאין לחלב.
הרכב חלב אם לכשעצמו (גם אם מיטבי וגם אם פחות מכך) אינו מעיד על הכמות / הספיגה / הרמה של הרכיבים השונים בגופו של התינוק היונק ואינו מאבחן מצבים רפואיים או קיום/היעדר חסרים אפשריים אצל האם, ולא מעיד לכשעצמו על בריאות התינוק. יש משמעות רבה למצבה התזונתי של האם בהריון, תקינות ההריון ומועד הלידה של התינוק.
התוצאות מלוות בהמלצות תזונה אשר נוצרות באופן אוטומטי באמצעות אלגורתם שפותח בחברת MyMilk הלוקח בחשבון את תוצאות המעבדה ותשובות השאלון לגבי הרגלים אשר מולא ע"י האם. ההמלצות הן עבור נשים בריאות, מבוססות על ההנחה כי האם והתינוק בבריאות תקינה וללא רגישויות מיוחדות או מגבלות פיזיולוגיות שונות ונקבעו לפי המלצות משרד התזונה האמריקאי לאישה מניקה בטווח BMI נורמלי ללא טיפול תרופתי או מגבלות פיזיולוגיות כלשהן, וייתכן שלא יתאימו לצרכי תזונה פרטניים של נשים מסויימות. לשם קבלת המלצות תזונה פרטניות יש להיוועץ בתזונאית מוסמכת.
טיפול.
הבדיקות אינן אבחנתיות ולא מוסמכות לאבחן או לשלול קיומם של מצבים רפואיים. הבדיקות מוגדרות כבדיקות סקר ובקטגוריית wellness.
הטיפול המועדף הוא שיפור תזונת האם. אולם. יש להעדיף צריכת מזונות מעושרים או מתן תוספי תזונה לאם כדי לשפר את תזונת התינוק דרך חלב האם ואת סטטוס האם, מאשר לתת מזון משלים או תוספים כלשהם לתינוק. במקרים של רמות נמוכות מומלץ להתייעץ עם תזונאית או גורם מטפל של האם או התינוק. אין לבצע שינוי תזונתי לפני ייעוץ פרטני עם דיאטנית קלינית. אין לקחת תוספי תזונה מבלי להיוועץ עם רופא מטפל.
*ערכים חריגים יכולים לייצג סטייה אמיתית אך יכולים גם לנבוע מאי-הצמדות להוראות הדגימה בבית הלקוחה. אין להסתמך על ערכים אלו בלבד בקביעת חסר או טיפול. מטרת הבדיקה איתור מקרים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח חסרים.
בשום מקרה אין בתוצאות אלו הנחיה במישרין או בעקיפין להפסקת הנקה או מתן מזונות משלימים לתינוק. חלב אם הוא המזון המועדף לתינוק (אלא אם קיימת הנחיה מפורשת מגורם מטפל).
בדיקת B12
הערכים המוצגים הם בעבור 100 מ"ל חלב אם.
בנוסף, התוצאה מוצגת כאחוז מרמה ממוצעת אצל אמהות לתינוקות בריאים. רמה ממוצעת מחושבת על פי ממוצעים בחלב אם של אמהות לתינוקות בריאים בהנקה מלאה בגיל 1-6 חודשים בגיל ארבעה חודשים במדינות מפותחות. הממוצעים הללו שימשו רשויות בינלאומיות שונות לקביעת המלצות תזונתיות לפעוטות. צריכת חלב יומית ממוצעת נחשבת 780 מ"ל.התוצאות מלוות באינפוגרפיקה בהתייחס לערכי ייחוס.
ירוק- הרכיב בדוגמת החלב נמצא ברמה גבוהה מהמוצע.
כתום- הרכיב בדוגמת החלב נמצא ברמה נמוכה מהמוצע.
ורוד- הרכיב בדוגמת החלב נמצא ברמה נמוכה באופן יחסי.
*אין להשוות בין המדדים בחלב הנבדק לבין אלו המדווחים בתרכובות מזון לתינוקות. יש לזכור כי לחלב האם יתרונות רבים ומובהקים בהשוואה לתרכובות מזון לתינוק ושספיגת ויטמין B12 מתרכובות מזון שונה מאד מספיגתו מחלב האם.
**בדיקת B12 בחלב אם אינה אבחנתית ואינה מוסמכת לאבחן חסרים אצל האם או התינוק. אין להסתמך על ערכים אלו בלבד בקביעת חסר או טיפול. מטרת הבדיקה איתור מקרים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח חסרים להמשך בירור בידוק ומעקב.
טיפול.
הטיפול המועדף הוא שיפור תזונת האם. אולם כשזה לא מספק, בעבור רכיבים שניתן לשפר את רמתם בחלב, יש להעדיף צריכת מזונות מעושרים או מתן תוספי תזונה לאם כדי לשפר את תזונת התינוק דרך חלב האם ואת סטטוס האם, מאשר לתת מזון משלים או תוספים כלשהם לתינוק.
במקרים של רמות נמוכות מומלץ להתייעץ עם תזונאית או גורם מטפל של האם או התינוק. בשום מקרה אין בתוצאות אלו הנחיה במישרין או בעקיפין להפסקת הנקה או מתן מזונות משלימים לתינוק. חלב אם הוא המזון המועדף לתינוק (אלא אם קיימת הנחיה מפורשת מגורם מטפל).
תוצאות בדיקה דלקת שד
תוצאות הבדיקה כוללות ספירת תאים לבנים ותוצאות תרבית (זיהוי המיקרואורגניזם, כימות מספר המושבות, ורגישות לאנטיביוטיקה). התוצאות כוללות בדיקה לזיהוי קנדידה.
חלב אם אינו נוזל סטרילי, ולכן יש חשיבות לשילוב תוצאות התרבית עם מדד לכימות תאי הדם הלבנים לאבחון דלקת.
ספירת חיידקים.
חלב אם אינו נוזל סטרילי, ולא נדיר כי בדוגמת חלב מתקבלת תרבית חיובית, לכן יש חשיבות דיאגנוסטית בכמות המושבות שאותרו בדגימת החלב, הזן שזוהה ושילוב התמונה הקלינית.
תרבית הומוגנית מעידה לרב על זן הפתוגן מחולל המחלה. כאשר ישנה ספירה גבוהה, גם בחיידק שנחשב כפלורה טבעית, בשילוב הממצאים הקליניים, הדבר יכול להעיד על זיהום.
ספירת חיידקים מתחת ל1000 (Below 1000) לרב לא מעיד על דלקת חיידקית**
ספירת חיידקים מעל 2000 (Above 2000) תיתכן דלקת חיידקית
ספירת חיידקים מעל 10,000 (Above 10,000) סבירות גבוהה של דלקת חיידקית
**זנים מסויימים, כדוגמת S.Aureus, Corynebacterium יכולים להעיד על דלקת חיידקית בכמויות נמוכות יותר, מעל 300CFU/ml. כאשר יש סימנים קליניים התומכים בכך.
קנדידה.
זיהוי קנדידה מסוג c.albicans נחשב כפתוגני בכל ספירה.
תרבית הינה המדד המקובל לבדיקת קנדידה. עם זאת תוארו מיקרים בספרות המקצועית בהם היו סימפטומים שלכאורה מעידים על קנדידה אך ללא צמיחה בתרבית, ואין הסכמה מקצועית בנוגע למעורבות קנדידה באיטיולוגיה של מקרים אלו. התרבית נשמרת למשך שבועיים. במקרה ובזמן זה מתגלה בכל זאת צמיחה, נשלחת תוצאה מעודכנת.
טיפול.
*להסבר על אבחנה וטיפול בדלקות שד יש לעיין במסמך מסטיטיס-דלקת שד מידע לרופא (מבוסס על ABM 2014(
יש לפעול להוצאת חלב תכופה ויעילה מהשד הכואב. ריקון יעיל ותדיר של השד ימנע החמרת סמפטומים ויכול לזרז החלמה. יש לתדרך את הנשים להמשך הנקה, הנקה תכופה, ללא הגבלת משך ותדירות הנקה מהשד הכואב, וריקון יעיל גם אחרי הנקות.
דלקת בשד אינה מהווה סיבה להפסקת הנקה ואין עדות לנזק לתינוק בריא שנולד במועד כתוצאה מהנקה או שימוש בחלב בעת דלקת בשד. במקרה והאמא אינה יכולה להמשיך להניק, יש צורך בריקון השד (בשאיבה או סחיטה ידנית), משום שהפסקה פתאומית של הנקה מגדילה את הסיכוי להיווצרות אבצס.
לפי פרוטוקול ABM 2014, אם הסימפטומים של דלקת השד קלים ונמשכים פחות מיממה, ריקון חלב יעיל יכול להספיק. באם הסימפטומים אינם משתפרים תוך 12-24 שעות או שהדלקת חמורה יש לתת טיפול אנטיביוטי. במידה ויש תוצאות תרבית חלב אם יש להתייחס לתוצאות בבחירת האנטיביוטיקה.טיפול הבחירה במסטיטיס ללא תרבית הוא: צפורל (צפלקסין) או אוגמנטין. במקרה והמטופלת אלרגית לפנצילין וגם לצפלוספורינים, טיפול הבחירה הוא קלינדמיצין. מוקסיפן (אמוקסיצילין) לבד אינו מומלץ. משך הטיפול האנטיביוטי המומלץ הוא 10 - 14 יום, והפסקת הטיפול קודם לכן נקשר עם שכיחות גבוהה של הישנות הדלקת.טיפול באנטיביוטיקה מגדיל את הסיכון לזיהומים בקנדידה בשד ובנרתיק.
דלקת לא זיהומית לא תגיב לטיפול אנטיביוטי.
במקרה של זיהום פטרייתי טיפול אנטיביוטי אינו יעיל. יש מקום לשילוב טיפול אנטי פטרייתי, כנגד קנדידה כאשר תרבית חלב האם לקנדידה היא חיובית. טיפול הבחירה לאחר אישור מעבדתי לנוכחות הפטרייה הוא Fluconazole, למשך 10-14 יום, גם לאחר חלוף הסימפטומים. ניתן להניק במקביל לטיפול ב Fluconazole .מומלץ לבדוק גם את התינוק לנוכחות קנדידה ולטפל בו במקביל למניעת הדבקה חוזרת.
תבחין לכניסת חלב
תבחין לכניסת חלב מתבסס על מדד ביוכימי (נתרן) בחלב אם הנמצא במתאם לתקינות הנקה המעידה על בשלות רקמת השד ומעבר לשלב II בייצור חלב האם.
ערכים מתחת לערך 18 הינם תקינים ונמצאים במתאם עם בשלות השד לייצור חלב.
ערכים בין 18-20 הינם ערכים גבוליים.
ערכים הגבוהים מ 20 נמצאים במתאם עם עיכוב בשלב II לייצור חלב, רצוי לערב יועצת הנקה לבחינת ניהול ההנקה ויניקת התינוק.
*ערכי הייחוס נקבעו בעבור יום חמש לאחר לידה בלבד.
במידה ואחד מהשדיים נתן תוצאה תקינה והשני לא, ניתן להתייחס לכך כתוצאה תקינה אך כדאי לעודד הנקה מוגברת מהשד בו הערכים היו גבוהים יותר.
מדד הנתרן מושפע גם ממצב של דלקת בשד. באם יש לך סימני דלקת מקומיים כדוגמת אודם, גודש, כאבים, סדקים, או פצע יתכן כי המדד אינו אמין. בכל מקרה של חשש לדלקת בשד יש להיוועץ עם יועצת הנקה מוסמכת בהקדם, לפי חומרת הסימפטומים
טיפול.
במקרים של רמות נתרן גבוהות מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת או גורם מטפל של האם או התינוק. בשום מקרה אין בתוצאות אלו הנחיה במישרין או בעקיפין להפסקת הנקה או על הצורך במתן תחליפי מזון. מתן פורמולה שלא מצורך אמיתי, גם באופן זמני ונקודתי, עלולים לפגוע מאד ביכולת ייצור החלב, ואף לגרום לסיבוכים אצל התינוק. להפך, במידה והמדד מעיד על עיכוב כניסת החלב, יש להגביר את תדירות ההנקות, להניק ללא הגבלה, להאריך את משך ההנקה, ואף לשאוב בין הנקות להגברת גירוי השד לייצור חלב, במקביל מומלץ להתייעץ קרוב ככל הניתן עם גורם מטפל.
תוצאות MyMilk אינן מדד ליעילות הזנת התינוק ואינן מחליפות את שיקול הדעת של האם. יש לבדוק סימנים בתינוק ובהנקה: תנועות יניקה ובליעה, פעילות מעיים, חיתולים רטובים ויציאות, ריקון שד עם ההנקה, ותדירות ומשך כל הנקה. בכל חשד לאופן היניקה של התינוק, כמות האכלה, או בכל חשש להתייבשות, אפתיות, אי עליה במשקל או בכל מקרה של חשש אחר לבריאות התינוק יש לפנות לגורם מטפל.
*נתרן בחלב אם אינו מושפע מתזונת האם ואין להשתמש בתוצאות אלו, ישירות או בעקיפין, כהמלצות תזונה לאם. רמות נתרן גבוהות בחלב לשם עצמן אינן קשורות לצריכה מוגזמת של נתרן ע"י התינוק או התייבשות התינוק.
בדיקת היגיינה של חלב אם שאוב
אין אמות מידה מעבדתיות או רפואיות בקביעת גבולות ספירת החיידקים לתקינות החלב בעת שימוש ביתי בחלב האם. מדרג מיימילק מתבסס על אלגוריתמיקה שפותחה על בסיס נתונים ובהתאמה לסטנדרטים הנהוגים בבנקים לחלב אם ולנהלים מקובלים ביחידות טיפול נמרץ. ערכים אלו עשויים להשתנות מעת לעת.
תוצאות התרבית משוכללות לפי אלגוריתם ייחודי לדירוג הנע מ-1, הדירוג הטוב ביותר, עד 4 הדירוג הנמוך ביותר.
1 - דירוג הנמצא במתאם לתקני היגיינה הטובים ביותר. מקביל לדרגים הגבוהים ביותר המיושמים בבנקים לחלב אם, הן לחלב מתורמת שאינו מפוסטר והן לתינוק חולה
2 - מתאים לסטנדרטי היגיינה משביעי רצון גם לתרומה לבנק חלב אם.
3 - מתאם היגיינה המצריך שיפור על מנת לשמור על מטביות החלב בעת איכסון.
4 - מדרג המצביע כי רצוי לבצע שיפורים משמעותיים בנהלי הטיפול בחלב בכדי לשמור על מיטביות החלב בעת איכסון
*בדיקת היגיינה אינה מעידה על בטיחות החלב להאכלה ואין הבדיקה בודקת נוכחות פתוגנים מחוללי מחלה (חיידקים או וריאלים) בחלב האם.
טיפול.
יש לתדרך את האם להקפדה על היגיינה (שטיפת יידיים בסבון ומים) אישית וניקיון המשאבה (שטיפת כל חלקי המשאבה וביצוע עיקור . עיקור אינו מחליף ניקוי בסבון ומים חמים, וליהפך). יש להכווין את האם לנהלי ניקיון ושמירת חלב אם אשר מצורפים לתוצאות הבדיקה או להמשך ייעוץ ע"י יועצת הנקה. במקרה של הזנת פג, תינוק מאושפז או חולה, יש לבדוק מהן ההוראות המומלצות על ידי גורם הבריאות.
*חלב אם שאינו מריח או נטעם כחלב חמוץ, נחשב בטוח לצריכה עבור תינוקות בריאים אשר נולדו במועד. למעט מיקרים שבהם החלב נראה, נטעם או מריח כמקולקל (טעם "סבוני" היא תופעה נפרדת הנגרמת מפעילות אנזים הנקרא ליפאז ואינה מעידה על חלב מקולקל), אין צורך לשפוך חלב על סמך מדד ההיגיינה.
**לפי ההמלצות הרשמיות הנוכחיות אין לפסטר חלב אם לשימוש בייתי ואישי.

מגבלות הבדיקה
בדיקות מיימילק לחלב אם אינן בדיקות אבחנתיות ואינן מוסמכות לאבחן או לשלול קיומם של מצבים רפואיים או חסרים אצל האם או התינוק ולא מעידות לכשעצמן על בריאות התינוק או האם. בכל מקרה הבדיקה אינה מחליפה התייעצות פרטנית עם גורם רפואי מוסמך ובדיקת סממנים קליניים, ו/או התיעצות עם יועצת הנקה מוסמכת או דיאטנית. מטרת הבדיקה הינה לשמש כעזר לאם בהחלטות לגבי ניהול הנקה וכעזר לרופא המטפל בהחלטות לגבי בדיקות רפואיות, המשך מעקב ובידוק ו/או טיפול.
לא קיימים תקנים בינלאומיים לבחינה של רמות רכיבים בחלב אם (וזאת למשל בניגוד לבדיקות דם או שתן). החברה השקיעה וממשיכה להשקיע מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח תהליכי הבחינה הבדיקה ותיקוף ערכי הייחוס. עם זאת חשוב לזכור כי המחקר והפיתוח נמצא בעיצומו ועל כן צפויים שינויים מעת לעת בתהליכי הבדיקה או באופן שבו מנותחות התוצאות או בערכי הייחוס.
הבדיקות עברו ולידציה לפי נהלים כלליים לדיוק והדירות במעבדה רפואית. אולם, בדיקה זו, בדומה לכל בדיקה, כרוכה במגבלות, לרבות תוצאות חיוביות כוזבות ותוצאות שליליות כוזבות בשיעורים מסויימים. חברת MyMilk פועלת לצמצם את מיקרים אלו ככל שניתן. מיימילק נוקטת באמצעים סבירים המקובלים בתעשייה על מנת לאפשר שהמידע יהיה נכון ומדויק ככל שניתן.
הצמדות להנחיות הדיגום ושליחת החלב המובאים בערכת האיסוף הם באחריות הלקוחה בלבד. אי מילוי אחר ההוראות לעניין שימוש, אחסנה ושילוח עלול ליפגוע בתוצאות ובתוקפן.
השירותים מכוונים לנשים מיניקות בגילאי 20-45 בבריאות תקינה וללא מחלות או מגבלות פיזיות אחרות, אמהות לתינוקות בריאים שנולדו במועד. חריגה מהקריטריונים המצוינים עלולה להוביל לחוסר התאמה לבסיס המחקרי הקיים כיום והתוצאות עשוייות שלא להתאים לצרכיהם הפרטניים של האם או התינוק.
בדיקה לדלקת שד. חלב אם אינו נוזל סטרילי, ולא נדיר כי בדוגמת חלב מתקבלת תרבית חיובית, ועל כן יש חשיבות דיאגנוסטית בשילוב תוצאות הבדיקה עם התמונה הקלינית. בנוסף, תוארו מיקרים בספרות המקצועית בהם היו סימפטומים שלכאורה מעידים על קנדידה אך ללא צמיחה בתרבית, ואין הסכמה מקצועית בנוגע למעורבות קנדידה באיטיולוגיה של מקרים אלו. מתן דוגמת חלב תחת טיפול אנטיביוטי או אנטי-פטרייתי עשוי לפגום באמינות התוצאות.
תבחין לכניסת החלב. מדד הנתרן מושפע גם ממצב של דלקת השד. באם יש לך סימני דלקת מקומיים כדוגמת אודם, גודש, כאבים, סדקים, או פצע יתכן כי המדד אינו אמין. בכל מקרה של חשש לדלקת בשד יש להיוועץ עם יועצת הנקה מוסמכת בהקדם, לפי חומרת הסימפטומים ושיקול דעת הלקוחה.
הרכב תזונתי ובדיקת B12. ערכי הייחוס מתייחסים לתינוק המוזן בהנקה מלאה בגיל ארבעה חודשים במדינות מפותחות. האחוז המחושב מהממוצע הינו הערכה בלבד ויכול להוות תת-הערכה או הערכת יתר. רמות הויטמין בחלב אם (גם אם מיטבי וגם אם פחות מכך) אינו מעיד על הכמות / הספיגה / הרמה של הרכיב השונים בגופו של התינוק הניזון מהחלב. תוצאות בדיקה תקינות אינן מהוות ערובה להרכב חלב מיטבי ולבריאות התינוק. מהימנות התוצאות מושפעת מנוכחות חלבון קושר בחלב אם. שיטת מיימילק פותחה להפחית השפעה זו. אם זאת, אחוז מסויים של נשים מראות בעלות גבוהות מאוד של החלבון ועלולות לקבל תוצאה כוזבת שבהם נצפו ערכים נמוכים מהרמה בפועל. אין לאבחן חסרים על בסיס בדיקה זו בלבד ויש להמשיך בירור באמצעות בידוק האם או התינוק. בנוסף רמות החלבון עולות עם גיל התינוק ולכן מומלץ לבצע את הבדיקה עד גיל 6 חודשים. ויטמין A – ויטמין A מושפע מכמות השומן בדגימה ולכן יש להתיחס גם לערך המתקבל ביחס לגרם שומן.

דפי מידע
דף קטלוג כללידף מידע ליועצות הנקה-היגיינה של חלב שאוב
דף מידע ליועצות הנקה- מסטיטיס
מסטיטיס-דלקת שד מידע לרופא ע"ב ABM PROTOCOL 2014
דף מידע כללי
דף מידע הגיינה
דף מידע דלקת שד
דף מידע לתבחין כניסת חלב
דף מידע לבדיקת ויטמין B12
מכתב ממיסדות מיימילק ליועצות הנקה
דף מידע לבדיקת הרכב תזונתי
דף מידע כללי מקוצר
עלון מידע לרופא
עלון מידע לתזונאיות

ספרות מקצועית מומלצת
BUTTE 2002; nutrient adequacy of exclusive breastfeeding for the term infant during the first six months of life. WHO
Lindsay H. Allen*USDA; 2012 American Society for Nutrition. Adv. Nutr B Vitamins in Breast Milk: Relative Importance of Maternal Status and Intake, and Effects on Infant Status and Function
Donna J. Chapman3* and Laurie Nommsen-Rivers, 2012 American Society for Nutrition. Adv. Nutr Impact of Maternal Nutritional Status on Human Milk Quality and Infant Outcomes: An Update on Key Nutrients
Lindsay H Allen Am J Clin Nutr 2005Multiple micronutrients in pregnancy and lactation: an overview
WHO guiding principles for complementary feeding of the breastfed child -Global Consultation on complementary Feeding, December 10-13, 2001
Food and Nutrition Bulletin 2000. Special Issue on Vitamin A Supplementation and the Control of Vitamin A Deficiency. WHO Technical Consultation
WHO - FAO US Guidelines on food fortification with micronutrients
UNC pain protocol
WHO MASTITIS-CAUSES AND MANAGEMENT 2000
Neville& Morton J nutr 2001
Neville et al. Am J Clin Nutr 1991
Morton JA Pediatrics1994
Galipeau R., Breastfeeding medicine 2012
Manganaro R., British J of Nutrition 2007
ABM Clinical protocol 8; breastfeeding medicine 2010
Vera Vanina Serra; Arch Argent Pediatr 2013